"השלישיה של קיליאן אמבפה מול ברצלונה העניקה לי מוטיבציה מיוחדת", אמר ארלינג הולאנד אחרי שהפציץ צמד בסביליה. זו לא אמירה סתמית – היא נועדה ליחסי ציבור, והסקורר הנורבגי של דורטמונד נהנה לטפח יריבות וירטואלית עם הכוכב הצרפתי של פריז סן ז'רמן. הציפיות כי יהפכו לכוכבי על של הכדורגל העולמי לא התחילו השבוע, אבל המשחקים בשמינית גמר ליגת האלופות הדגישו את התמורות שעובר המשחק. אמבפה חגג על חשבון ליאו מסי, הולאנד להט כאשר במשחק המקביל לא עשה כריסטיאנו רונאלדו כמעט כלום. הם אמורים להיות היורשים של הצמד המיתולוגי, ואולי אף יגדירו את העשור החדש, כפי שהארגנטיני והפורטוגלי הגדירו את העשור הקודם במאבקי קלאסיקו כבירים.
הם שונים מאוד – בסגנון, בגישה, במראה. המשחק של אמבפה בנוי בעיקר על מהירות וטכניקה. הביצוע הזכור ביותר שלו הוא הריצה המטורפת בדרך לכיבוש לזכות צרפת מול ארגנטינה בשמינית גמר המונדיאל בקאזאן. הוא גרם לכל העורף של אלביסלסטה להיראות מגוחך, וזו שאיפתו בכל משחק ומשחק. הכוכב בן ה-22 מעדיף לקבל את הכדור רחוק מהשער ולנצל את כושר הפריצה הפנומנלי ואת הכדרור המיוחד. וכשהוא עם הכדור, תנועתו החכמה יכולה לפנות שטחים עבור חבריו לקבוצה – ואז צפויה גם להגיע מסירה מצוינת. אמבפה הוא שחקן לא אנוכי, ושיתוף הפעולה שלו עם עמיתיו בסן ז'רמן פנטסטי. מדובר בחלוץ מגוון, שמסוגל לתפקד באגף, אך מתאים במיוחד לעמדה חופשית ללא מגבלות. ייתכן כי בעתיד הוא אף יתפתח לכיוון עושה משחק, בזכות ראיית המשחק המשובחת שלו.
המשחק של הולאנד בנוי בעיקר על עוצמה ותזמון. עם גוף אתלטי וגובה של 194 סנטימטרים, הוא מסוגל לנצח במאבק פיזי כל בלם שעומד מולו. צעדיו הגדולים מקנים לו מהירות מסחררת ויתרון ייחודי, במיוחד במרחקים קצרים של 10 או 20 מטרים. אחוז ניצול ההזדמנויות מול השער הוא ברמה העולמית הגבוהה ביותר, אבל התכונה החשובה ביותר של הולאנד היא היכולת להגיע למצבי הבקעה אלה. בעוד אמבפה מצטיין בעיקר עם הכדור, הולאנד קרוב לשלמות ללא הכדור. הוא מאתר את השטחים המתים כדי להיות במקום הנכון בזמן הנכון, ולכן לעתים תכופות קל לו להבקיע כי הוא מקדים את כולם, ואיש לא מספיק להפריע לו כשהוא צריך לשים את הכדור ברשת. גם את השטחים עבור חבריו הוא מפנה בעיקר במשחק ללא כדור – דמותו מושכת תשומת לב בלתי פוסקת מצד שחקני ההגנה, ולעתים קרובות מנסים שניים או שלושה שחקנים לפקוח עליו עין בו זמנית. בתנאים אלה, מובן שיתר שחקני החוד של דורטמונד או נבחרת נורבגיה מקבלים חופש פעולה נרחב יותר.
את הולאנד קל יותר לשים במשבצת מסורתית – הוא החלוץ המרכזי הקלאסי, חיית רחבה טיפוסית. ואולם, הוא טכני יותר ונייד יותר בהשוואה לסקוררים אחרים מסוגו. הכדרורים שלו תדירים הרבה פחות בהשוואה לאמבפה, אך הם מרשימים באותה מידה. כדורי הרוחב שלו יכולים להיות מדויקים מאוד, וגם ראיית המשחק שלו פנטסטית. הוא אוהב מאוד לקבל את הכדור ברחבה, אבל יעיל גם במתפרצות. כאשר אמבפה מקבל את הכדור במשחק מעבר, הוא יעדיף לדהור לבד. כאש הולאנד במקבל את הכדור במשחק מעבר, הוא יחפש קודם את את המסירה, ואז ירוץ ללא הכדור לשטח ריק כדי לקבל אותו בחזרה.
אמבפה מנוסה יותר. הוא מבוגר יותר, פרץ לתודעה כבר לפני ארבע שנים, והספיק לזכות לא רק בארבע אליפויות, אלא גם בגביע העולם – על תקן אחד הכוכבים החשובים ביותר של צרפת, כולל שער מרהיב בגמר מול קרואטיה בלוז'ניקי. הוא קבע שיא של 19 שערים בליגת האלופות לשחקן שטרם חגג יום הולדת 21, ובינתיים שידרג את מאזנו ל-24 כיבושים במפעל החשוב באירופה, והופיע בגמר בעונה שעברה. 39 משחקים בנבחרת הלאומית בגילו הם מאזן מכובד מאוד, והוא הבקיע בהם 16 שערים.
הולאנד צעיר ממנו בשנה וחצי, ובינתיים זכה בשתי אליפויות רק בליגה האוסטרית כאשר שיחק בזלצבורג. הוא בדרך לשבור את השיא ההוא של אמבפה, כי יש לו כבר 18 שערים בליגת האלופות, ואת יום הולדתו ה-21 הוא יחגוג רק ביולי. הנורבגי לבש עד כה שבע פעמים בלבד את חולצת הנבחרת הבוגרת, והבקיע שישה שערים מול יריבות חביבות כמו רומניה, צפון אירלנד ואוסטריה בליגת האומות – אבל הלך לאיבוד ולא מצא את הרשת בקרב החשוב מכולם, בפלייאוף ההעפלה ליורו 2020 נגד סרביה. ניתן לומר כי הוא עוד צריך להוכיח את עצמו בזירה הבינלאומית, אך מצד שני הוא משחק בליגה חזקה קצת יותר – בונדסליגה עדיפה על הליגה הצרפתית, בה שולטת סן ז'רמן ביד רמה.
הפיתוי לעזוב את דורטמונד עשוי להיות גדול בקיץ, אבל להולאנד יש עוד מה ללמוד ולהוכיח במדים הצהובים-שחורים, אחרי שהוחתם רק בינואר 2020. לעומת זאת, יש תחושה כי אמבפה מיצה את עצמו בעיר האורות, וצריך לעשות את הצעד הגדול הבא בקריירה על מנת לשדרג עוד יותר את מעמדו ולטעון לכתר השחקן הטוב בעולם.
שניהם קושרו לריאל מדריד, ומבחינת חובבי הכדורגל קצת חבל שלא תהיה למועדון המלכותי אפשרות כלכלית להחתים אותם ביחד. עם התכונות השונות שלהם, אמבפה והולאנד יכולים להשלים זה את זה באופן פנטסטי. ניתן לראות את ההבנה העיוורת של הנורבגי עם ג'יידון סאנצ'ו בבורוסיה, ואמבפה היה מהווה שדרוג גם בהשוואה לכשרון האנגלי. ניתן לראות כיצד משתף אמבפה פעולה עם חלוצים מרכזיים חסונים, והולאנד הוא שדרוג בהשוואה לכל חלוץ מרכזי אחר.
ואולם, זה לא יקרה – אז במי כדאי לריאל לבחור אם תהיה לה הזדמנות כזו. על הנייר, יש לה מספר שחקני אגף טובים בסגל, אבל חסר יורש לקארים בנזמה – ולכן כדאי להעדיף את הולאנד, מה גם שעלותו תהיה נמוכה יותר בזכות סעיף השחרור מדורטמונד. הנורבגי, שנולד בלידס ומגדיר את עצמו כאוהד שרוף של לידס יונייטד, אף ישמח ללבוש מדים לבנים שיזכרו לו את מועדונו האהוב.
התכונות של אמבפה יתאימו, כמובן, לכל קבוצה – אבל הוא נראה הרבה יותר בשל להיות היורש של מסי בקאמפ נואו. לרוע מזלה של ברצלונה, היא לא תוכל להרשות לעצמה הוצאות כאלה לאור חובותיה העצומים, והצרפתי עשוי להשתלב מצוין גם בקבוצת צמרת בפרמייר-ליג. ליברפול, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי – כולן מהוות אופציות ראויות מבחינתו.
בשנים הבאות, אחרי המעברים המתבקשים, היריבות הזו עשויה להפוך למרהיבה ועוצמתית כמו המאבקים בין מסי ורונאלדו. על פניו, שני כוכבי העל החדשים לא מעוררים אנטגוניזם. למסי הודבקה על ידי מתנגדיו סטיגמה של אדם מופנם ללא כושר מנהיגות, לרונאלדו הודבקה על ידי מתנגדיו תווית של שחצן ואוגואיסט. לאמבפה ולהולאנד יהיה קשה יותר להמציא תדמיות שליליות מסוג זה.
הם כריזמטיים מאוד, מתנהלים בצורה קרובה לשלמות ברשתות החברתיות, ומעוררים בעיקר רגשות חיוביים. אמבפה תרם את הכנסותיו מהמונדיאל לצדקה כי אינו רוצה להרוויח מההופעות בנבחרת, הולאנד ממשיך להעריץ את מיצ'ו – החלוץ הספרדי שזכה לעונה אחת טובה בסוונסי. הם מאירים את הכדורגל בצבעים הנכונים, והיריבות הספורטיבית ביניהם עשויה לתרום רבות לענף, מבלי לגרום לשיסוי. בואו נקווה שזה אכן יקרה.
מה דעתך על הכתבה?