משחק הפתיחה של טורניר מוקדמות, מונדיאל או יורו, הוא תמיד מרגש. התחלה חדשה, תקוות חדשות וציפיות שאולי הפעם זה יקרה. אבל הפעם, בניגוד לעבר, הייתה תחושה שלצד פנטזיית העליה שלא באמת מחוברת למציאות, יש גם התפכחות והבנה שבמוקדמות מונדיאל, שממנו מעפילות רק 13 נבחרות (בניגוד ל-24 שמעפילות ממוקדמות יורו), הסיכויים שלנו אפסיים והמאבק האמיתי יהיה על המקום השלישי בבית. עם התחושות האלה, פתחה נבחרת ישראל של וילי רוטשטיינר את בית 6, כשהיא מארחת בבלומפילד המחודש לעיניי 5,000 אוהדים נלהבים ונרגשים (גם מהנבחרת וגם מהגעגוע ליציעים אחרי שנת קורונה) את הנבחרת החזקה בבית, דנמרק.
צפו בתקציר המשחק
הדנים נמצאים בתקופה נהדרת תחת המאמן החדש קספר יולמאנד שמונה באוגוסט 2020. מלבד שני הפסדים לבלגיה החזקה, הוא ספג שער אחד בלבד בחמשת משחקיו הנוספים שכללו ניצחון ותיקו מול אנגליה החזקה ושני ניצחונות חלקים על איסלנד. הדנים, בניגוד לנבחרות סקנדינביות אחרות שמשחקות במערך של 4:4:2 קווים (שבדיה, נורבגיה, איסלנד), משחקים במערך של 4:3:3, כשיולמאנד עלה בהרכב זהה לזה שהפסיד לבלגיה בנובמבר. במרכז ההגנה הדנים הציגו שני בלמים נהדרים, הקפטן סימון קייאר הוותיק כשלצדו אנדראס כריסטנסן שפורח תחת טוכל בצ'לסי, שני מגנים שמשחקים באטלנטה וולנסיה, קשר אחורי מטוטנהאם (פייר הויביירג) כשלפניו כריסטיאן אריקסן מאינטר ותומאס דלייני מדורטמונד בכנפיים התחילו יוסוף פולסן הנפלא מלייפציג ומרטין בריית'ווייט, שלפני פחות מחודש הבקיע שער שהעלה את ברצלונה לגמר הגביע. השחקן היחיד מהליגה הדנית היה גם השחקן הצעיר ביותר בהרכב, יונאס וינד מקופנהאגן.
רק כדי לסבר את האוזן לגבי עוצמתו ועומקו של הסגל שעומד לרשות המאמן הדני, בספסל ישבו שני בלמי הרכב בפרמיירליג ושלושה שחקנים מהליגה האיטלקית. מנגד, רוטשטיינר המשיך עם מערך שלושת הבלמים החביב עליו, כשג'ואל אבו חנא, שגרירנו השני באוקראינה, פתח כבלם שמאל במקום ניר ביטון שנפצע, ביברס נאתכו הועדף במרכז השדה על פני אייל גולסה ונטע לביא ומנור סולומון, שבימים כתיקונם משחק בכנף, הוצב כקשר שמאלי מאחורי שני החלוצים, מואנס דאבור וערן זהבי.
הבדלי הרמות הורגשו בעיקר ב-30 הדקות הראשונות. הדנים פתחו בלחץ אגרסיבי והנבחרת שלנו נראתה חסרת אונים. הויבירג ודילייני פירקו את מרכז השדה הישראלי ולמרות משחק אנמי של הכוכב הגדול, אריקסן, הדנים עשו ככל העולה על רוחם ולא נתנו לנבחרת שלנו להתקרב לשער של קספר שמייכל. אחרי שער היתרון של בריית'ווייט, הנבחרת קצת השתחררה וניסתה לצאת קדימה, אבל מלבד איום חלש של זהבי אחרי הגבהה של דסה, לא הצליחה לבעוט לאזור המשוער של השער של שמייכל, שבגדול די השתעמם במחצית הראשונה. רוטשטיינר עשה שינוי מבורך במחצית, אבל שינוי שהראה כמה הוא מקובע על מערך שלושת הבלמים גם במחיר של הצבת שחקנים בעמדות לא טבעיות להם.
נטע לביא, השחקן הטוב ביותר בשורות המוליכה מכבי חיפה, עלה במקום ג'ואל אבו חנא למרכז הקישור. אז אם היו כאלה שקיוו שסוף סוף לביא ישתף פעולה עם פרץ במרכז המגרש, הם מיד התבדו כשהתברר שפרץ ירד לעמדת הבלם השמאלי והמערך נשמר. החילוף הזה יחד עם הדחיפה של סולומון קדימה לקו של דאבור וזהבי (מעבר ל 5:2:3) וניסיון ללחוץ גבוה על כל המגרש, נתנו לנבחרת את 20 הדקות הטובות ביותר שלה בערב הזה, דקות של לחץ, חצאי מצבים והרבה התלהבות, דקות שהסתיימו עם שער מרגיז ומיותר של וינד שהגיע די במקרה בעקבות תגובות לא טובות אחרי כדור חוץ פשוט בשליש האחרון.
הרגשות אחרי המשחקים היו מעורבים. מצד אחד, הפסדנו לנבחרת החזקה בבית כשבהרבה דקות במהלך המשחק עמדנו נגדה בצורה טובה ואפילו הצלחנו ללחוץ אותה ולהיות דומיננטיים בחלקים מסוימים במשחק. מצד שני, גם ראינו את ההבדלים העצומים בין הליגה שלנו לרמה האירופית הגבוהה. שלושה מחמשת שחקני ההגנה, שבליגה שלנו נחשבים למהירים וחזקים, לא הצליחו להתמודד עם העוצמות של שחקני ההתקפה הדנים שמשחקים בטופ העולמי וזה בלט בעיקר כשהנבחרת ניסתה לעמוד עם קו הגנה גבוה כשהבלמים הדנים לא קיבלו לחץ.
זו כנראה הסיבה העיקרית שרוטשטיינר מתעקש על מערך של שלושה בלמים, כדי לחפות על האיכות בכמות. מצד שני, ההתעקשות הזאת ואי יצירת האלטרנטיבה (הנבחרת לא תרגלה כלל מעבר למערך אחר, בניגוד לדנים שעברו במהלך המחצית השנייה למערך של שלושה בלמים), פוגעים בנבחרת. איני לוקה באשליה שמערך אחר או הרכב אחר היו עושים שינוי דרמטי, כי הבדלי הרמות עצומים, אבל ויתור מראש על כלי משמעותי כזה בניהול המשחק, בטח כשרוב מוחלט של שחקני הנבחרת משחק בקבוצות במערך שונה, פוגע באפשרות של הנבחרת להפתיע ולשנות מומנטום.
אז אחרי משחק שמראש הסיכויים היו קלושים, פניה של הנבחרת למשחק הכי חשוב בטורניר, בבית מול חברתנו הטובה ביותר בשלוש השנים האחרונות, סקוטלנד (ראשון ב-21:45). נבחרת שתהיה ביורו, נבחרת שתתמודד איתנו על המקום השלישי בבית וכזו שכבר ניצחנו פעמיים במשחקי בית תחת הצוות האוסטרי. אל לה לנבחרת שתיפול רוחה אחרי ההפסד לדנים החזקים. המשחק מול סקוטלנד פתוח לחלוטין וניצחון בו, בהחלט יהווה פתיחה מוצלחת של הטורניר וייתן לנו מקדמה במאבק מול הסקוטים שנראו טוב מאוד במשחק הפתיחה שלהם מול אוסטריה. מבחינת רוטשטיינר, זה משחק הפתיחה האמיתי, כי הפסד ביתי שני ברצף, יקשה עליו מאוד בהמשך הדרך להנחיל בשחקנים את האמונה שהדרך שלו היא הדרך שתוביל אותם להצלחה.
מה דעתך על הכתבה?