איכשהו, נראה שפטריק ואן לוון מבסוט מהמצב. והאמת היא שיש לו את כל הסיבות להיות מבסוט. נודה על האמת, כשהחורף רק התחיל, לא היה אחד במכבי ת"א וסביבותיה שלא היה חותם על מצב שבו שישה מחזורים לסיום העונה האליפות תלויה נטו ברגליים של הצהובים. גם ההגעה לחצי הגמר אחרי שנתיים ללא – היא בונוס נחמד לחבר'ה בקריית שלום.
תגידו מיד – עם תקציב כה גדול, עוצמה כה משמעותית, סגל כה רחב וניסיון כה עשיר – מכבי הייתה אמורה לתפור פה את הליגה. יש מצב שזה נכון, אבל אנחנו לא משחקים פה פוטבול מנג'ר אלא בחיים האמיתיים, ולמציאות יש נטייה להיות מורכבת יותר – מטעויות, מחוסר מזל, מיצר הרפתקנות מוזר.
לפעמים נראה שמכבי היא הבריון של השכונה שמגיע לגן ילדים ומחפש אתגר. אז הוא נותן יתרון – פור בשפת הרחוב – ליריביו החביבים. עזבו את מה שהלך ב-11 המחזורים הראשונים של העונה. הנה, בשלושה מארבעת משחקי הפלייאוף העליון מכבי מצאה את עצמה בפיגור. זה כמובן לא קרה בכוונה, אף אחד לא התאמץ שם לחטוף גול כמובן – אבל נראה שכולם סבבה עם יתרון של היריבה. בשתיים משלוש הפעמים בהן נקלעה לפיגור מכבי גם הוציאה את התוצאה שרצתה – תיקו בחיפה וניצחון על הלוזונים. אבל פעם אחת, בראשון האחרון, נגמרה בפשלה, והמשמעות שלה – כרגע – היא שתיקו מול מכבי חיפה ב-9.5 לא יספיק לאליפות. צריך לנצח.
נראה שהבעיה של מכבי ת"א, אם אפשר לקרוא לזה ככה, היא לשמור על הרעב של הסגל. בכל זאת מדובר באלופת השנתיים האחרונות שמחפשת את הפעם השלישית שלה – משימה קשה מאוד. זה קרה רק חמש פעמים מאז קום המדינה – פעמיים למכבי ת"א (שלוש העונות הראשונות אחרי קום המדינה ושלוש העונות שבין 12/13 ל-14/15), פעם למכבי חיפה (03/04 עד 05/06), פעם להפועל ב"ש (15/16 עד 17/18) ופעם להפועל פ"ת (שהרחיבה את זה לחמש אליפויות ברצף).
אז כדי לשמור את החבר'ה שלו עירניים, יכול להיות שוואן לוון מבין שלא מספיק להיקלע לסתם פיגור מול איזו אשדוד או מכבי פ"ת. ומה יותר טוב מלהגיע מעמדת נחיתות לישורת האחרונה? בטח ובטח כשמדובר בעמדה נוחה לזינוק על התואר, כי מדובר כולה בנקודה הפרש.
נראה שבאופן כללי, מכבי התרגלה להיות אנדרדוג העונה. לא מול רוב היריבות שלה, כי בכל זאת, הבדלי הכוחות עצומים. אבל כן בסיטואציה הרחבה יותר של מאבק האליפות. מכבי חיפה קבוצה טובה, מנצחת, מבקיעה, נראית מעולה בחלקים גדולים של כל אחד מהמשחקים שלה; ברק בכר מאמן מנוסה שהרג למכבי שלוש עונות באמצע העשור שלא מזמן נגמר; היעדר הקהל ברוב העונה איזן עוד קצת את הכוחות – הרי בסמי עופר הם לחוצים אש ובבלומפילד הם באים בגישת "מגיע לי", וזה מחלחל כמעט תמיד לכר הדשא.
לוח הזמנים הצפוף שסידרה הקורונה הפך את שלושת הימים שבין ה-9.5 – אז מכבי ת"א ומכבי חיפה ייפגשו בליגה – לבין ה-12.5 – אז שתיהן תיפגשנה בחצי גמר הגביע – לכזה שיכול להשפיע על כל העשור הבא בכדורגל שלנו: מי שתביא דאבל בשבוע הזה, כנראה תביא דאבל העונה. אם זו תהיה מכבי חיפה, אין לדעת אם וכיצד מכבי ת"א תשתגע לקראת העתיד. אם זו תהיה מכבי ת"א, אין לדעת כיצד יתמודדו במכבי חיפה עם הכאפה האדירה הזו.
אבל הדרך לשם עוד ארוכה, ועוברת קודם כל במשחק חוץ בקרית שמונה (הערב, ראשון החל מ-20:00, ישיר בספורט4), שבו מכבי צריכה לשמור שחצי הרכב לא יקבל צהובים וייעדר מהמשחק מול חיפה בליגה – וזו משימה שנגררת גם למשחק הבא בטרנר, כדי שאף אחד לא יחמיץ גם את חצי הגמר (מכבי חיפה, לעומת זאת, סידרה יפה את השחקנים המוצהבים שלה בגביע מול עפולה בחמישי). בקיצור, הרבה אתגרים ניצבים מול מכבי ת"א. בדיוק כמו שוואן לוון אוהב, כנראה. הנה הוא בא מלמטה, עכשיו נראה מי יעצור אותו.
מה דעתך על הכתבה?