הסאגה ההזויה של ליאו מסי וברצלונה מתחלקת לשני חלקים. ב-2020 השתוקק לכאורה הפרעוש לעזוב את המועדון, אך לא הצליח. ב-2021 השתוקק לכאורה הפרעוש להישאר במועדון, אבל לא הצליח. יש בזה אבסורד הגדול – הנסיבות שהוצגו לנו תמיד היו נגדו. עם כל הכוח העצום שצבר מסי בברצלונה, לא עלה בידו לקבל את מבוקשו, לא לפני שנה ולא עכשיו. וזה מעלה תהיות, כי תמונה המצב האמיתית מורכבת מאוד. מתחת לפני השטח, מתרחשים תהליכים שלא קלים לזיהוי, לעיתים אפילו עבור הגיבורים הראשיים בפרשה.
קל יותר להבין את העלילה בשנה שעברה, כי מסי לא באמת התכוון לעזוב, אלא ניצל את המצב על מנת לנהל מלחמה נגד ההנהלה המושחתת בראשות הנשיא ז'וספ מריה ברתומאו ולהביא להדחתו. הוא הצליח בכך, וז'ואן לאפורטה ניצח בבחירות במטרה מוצהרת להבריא את המועדון אחרי שנים של ניהול קטסטרופלי, הן כלכלית והן תדמיתית.
השינוי אף סלל על הנייר את הדרך להישארות של מסי. הכוכב הארגנטינאי הפגין גמישות מקסימלית במשא ומתן לגבי השכר, הלך לקראת המועדון בידיעה כי המשבר הפיננסי עמוק ביותר, ושידר נכונות מוחלטת לסיים את הקריירה האירופית בקאמפ נואו, כפי שחלם תמיד. כבר לפני שנים ארוכות הוא הצהיר: "אעזוב את ברצלונה רק אם יבעטו אותי החוצה". ואז, דווקא ביום חמישי שהתחיל בדיווחים מרובים על חתימה חגיגית על חוזה חדש, בעטו אותו החוצה בהצהרה לקונית במיוחד באתר האינטרנט של בארסה. כיצד זה ייתכן?
שינוי הגישה של לאפורטה היה פתאומי וקיצוני. במשך שבועות ארוכים הוא פיזר אופטימיות בלתי מרוסנת. המועדון ביצע החתמות חדשות, כולל קון אגוארו שהובא במיוחד בזכות חברותו הקרובה עם מסי. "אנחנו מעריכים את רצונו של ליאו להישאר ומודים לו על כך. אני ישן טוב בלילה וחולם על מסי", הכריז הנשיא רק בתחילת השבוע הנוכחי.
האילוצים הכלכליים היו ידועים היטב, לא רק להנהלה אלא גם לציבור הרחב. במסגרת התקנות הקיימות בליגה, נדרשה בארסה לקצץ 200 מיליון יורו בהוצאות על מנת לרשום שחקנים שלא נמצאים בסגל, כולל מסי שהפך ביוני לשחקן חופשי. למרות זאת, ההנהלה החדשה שידרה רוגע ובטחון מלא כי הסוגיות ייפתרו כדי להשאיר את כוכב העל. "נותרו רק פרטים טכניים קטנים", שמעו כולם במשך שבועות. ואז – בום! התברר שאין באפשרותה של ברצלונה להחתים את מסי, והוא הועזב.
הגיוני מאוד להניח, אם כך, כי אירוע שהתרחש בימים אלה בדיוק גרם לתפנית הקיצונית. היה רק אירוע קריטי אחד – הליגה הספרדית אישרה מכירה של 10 אחוזים מערכה לקרן ההשקעות CVC תמורת הזרמה מיידית של 2.7 מיליארד יורו עבור המועדונים בשתי הליגות הבכירות, שנמצאים במצוקה תקציבית בצל משבר הקורונה. ריאל מדריד וברצלונה אמורות לקבל את הנתח הגדול ביותר מהעוגה, אך דווקא הן מתנגדות למהלך.
הסיבה הרשמית היא הערכת חסר של שווי הליגה – החוזה נחתם ל-50 שנה, ושני המועדונים סבורים כי CVC תרוויח הרבה יותר מדי באמצעות ההלוואה שיקבלו הספרדים כעת. הסיבה האמיתית החשובה ביותר היא כי המהלך יקשה מאוד על הקמת הסופר ליג – ומבחינת ריאל ובארסה הפרוייקט שהתפוצץ ברעש כה גדול באפריל עדיין חי וקיים. לא לחינם היה זה אנדראה אניילי, יו"ר יובנטוס שעדיין ממשיך לחלום על הסופר ליג, שנשכב על הגדר על מנת למנוע עסקה דומה של CVC עם הליגה האיטלקית לפני שנה.
במשך שבועות ניהלה ברצלונה מגעים עם נשיא הליגה חבייר טבאס במטרה להגמיש את התנאים ולרשום את השחקנים ללא ביצוע קיצוץ כה נרחב בהוצאות, לאחר שנתקלה בקשיים להעזיב את בעלי השכר הגבוה ביותר – אנטואן גריזמן, פיליפה קוטיניו, סמואל אומטיטי, מיראלם פיאניץ' ועוסמאן דמבלה.
ההערכה הראשונית בתקשורת הספרדית אחרי ההודעה על עזיבתו של מסי היתה כי מדובר בבלוף, כלומר נסיונו הנואש של לאפורטה להפעיל לחץ על טבאס, אשר לא מעוניין כי הליגה תאבד את השחקן הכי טוב והכי אטרקטיבי שלה. ואולם, מסיבת העיתונאים שערך נשיא בארסה אתמול, עם הצהרות חד משמעיות על כך שההחלטה בלתי הפיכה, כירסמו באמונה זו. ייתכן כי זה לא אמצעי לחץ במשא ומתן, אלא הטלת אשמה על הליגה במסגרת מלחמה אותה תופסת ברצלונה כחשובה יותר מעתידו של גדול כוכביה.
"הדרך היחידה לרשום את ליאו היתה לקבל תנאים שהיו מזיקים לבארסה. לא רצינו למשכן את עתידו של המועדון. הליגה הודיעה לנו שהיתה מאפשרת לרשום את מסי לו היינו מסכימים למהלך שהיא מבצעת. אלא שאנחנו לא מוכנים לוותר על נתח מזכויות השידור שלנו למשך תקופה כה ארוכה. המועדון הזה מעל כולם", אמר לאפורטה.
בפועל, משמעות הדבר היא כי קבלת העסקה עם CVC היתה סוללת את דרכו של מסי בחזרה לקאמפ נואו, בדיוק כמו שהשחקן עצמו, האוהדים והליגה רצו. ואולם, לאפורטה יודע שהחוזה עם קרן ההשקעות מחסל את האפשרות להקים סופר ליג, וסביר כי הופעלו עליו לחצים כבירים מכיוונה של ריאל מדריד.
בבחירה בין מסי לפלורנטינו פרס, בחר לאפורטה בפרס. בבחירה בין כוכב קיים לליגה מדומה, הוא בחר באשליה. כעת מתקבל הרושם כי הפיאסקו המהדהד הזה ינוצל על ידי המועדון על מנת להוכיח לציבור כי הנהלת הליגה גורמת לו נזק, להפיל את כל התיק על טבאס, ולהצדיק את קידום הרעיון של סופר ליג שאמור להציל את ברצלונה מפשיטת רגל מוחלטת.
לאפורטה עשוי לטעון כי במסגרות הקיימות אין לבארסה עתיד, והיא אפילו לא מסוגלת לרשום את מסי – זאת למרות שהאשמה על כך מונחת הישר לפתחו של ברתומאו, וגם ללאפורטה עצמו יש חלק נכבד במפלה, כי לא היתה לו אסטרטגיה רצינית לפתור את בעיית השכר המנופח והחובות. במקום לעבוד, הוא ביזבז זמן יקר ויצר מצג שווא של חתימה מתקרבת. עכשיו מתקבל הרושם כי גם שחקני הרכש האחרים לא יצליחו לשחק בברצלונה, ואגוארו עשוי לעזוב מבלי ללבוש את מדיה במשחק רשמי.
בשורה התחתונה, הוקרב מסי במאבק של ברצלונה למען סופר ליג. הליגה העניקה למועדון הזדמנות להשאירו, אך התנאים לא מצאו חן בעיניו של לאפורטה, והוא העדיף לחתוך כאן ועכשיו, לפני שייקלע לדיון ציבורי אמיתי בסוגיה. הוא העדיף להשתמש במסי כסוג של פיון במשחק שנראה גדול יותר, מבלי להבין עד הסוף את עוצמת המכה התדמיתית. ברתומאו הרס את ברצלונה מבפנים והשאיר אחריו רקבון וחורבן, אבל אשמתו של לאפורטה כעת קטנה לא פחות.
מה דעתך על הכתבה?