לפני כחצי שנה רפאל נדאל היה מאוד מודאג מחידוש הטניס. השור הספרדי לא הסתיר את חששותיו לגבי מצב הטניס. ביום ראשון, אפשר לומר, כמעט הכל נשכח, כשהספרדי רשם רגע היסטורי. הוא רשם ניצחון מוחץ על נובאק ג'וקוביץ' בגמר הרולאן גארוס בדרך לזכייה ה-13 שלו והגראנד סלאם ה-20 – בדיוק כמו רוג'ר פדרר. בתקשורת הספרדית חגגו את הניצחון של הטניסאי הענק שהצטלם על רקע מגדל אייפל לפני שחזר למאיורקה, והעניק ראיונות לשלושה כלי תקשורת: הוא דיבר על התחושות לאחר הניצחון, הקשיים במהלך הסגר, היחסים עם רוג'ר פדרר וגם מקומו בהיסטוריה.
נדאל נשאל האם התנאים היו שונים והאם הרגיש שינצח: "בכל פעם שאני מגיע לכאן אני יודע שאני עלול שלא לזכות אבל יש לי את האשלייה לנצח. הדבר הרגיל הוא לא לנצח, למרות ההישגים שלי. אמרתי מהיום הראשון השנה, בגלל התנאים, זה היה הרולאן גארוס השלילי ביותר. מעבר לכך ההכנה שלי בחצי השנה האחרונה הייתה אפסית ביחס לטורניר כזה, בגלל המצב".
עצוב למרות הכל: "אני עצוב בגלל המצב כמו כולם, אתה לא יכול לשתף את האנשים ולחלוק איתם את מה שקורה. אי אפשר להתעלם מהמצב הקשה בספרד. אנחנו בסבל חסר תקדים בחיינו. היו בעבר מגיפות אחרות אך אנחנו לא חווינו אותן".
מקומו בהיסטוריה: "בסופו של דבר הנתונים צריכים להיות מנותחים על ידי אנשים שמכירים היטב את ההיסטוריה של הטניס. האמת שזה גם לא משנה לי, אני מרוצה מהקריירה שלי. ברור שאני אחד מהשנייים הטובים בהיסטוריה. נראה מכאן מה קורה עם נובאק ומה יהיה עם פדרר וגם איתי. למזלי, אני חושב שיהיה לנו זמן לנתח את כל הנתונים כשיסתיים המירוץ שלנו".
איך הצליח לשמור על היכולת שלו: "כמו לכולם, היו לי רגעים טובים יותר וגם ממש גרועים. הכי היה לי קשה עם הבעיות הפיזיות. בסופו של דבר התמזל מזלי שיש לי משפחה נהדרת וצוות נהדרת וכולם עזרו לי בימים בהם הייתי זקוק לכך. אני חושב שיש לי אישיות חזקה וזה עוזר לי. אני לא משתולל כשהדברים מסתדרים וגם לא שלילי מדי כשדברים משתבשים. יש לי קצת יותר שקט נפשי וזה נתן לי אפשרות להמשיך. הכל תלוי בתשוקה שיש לך".
החודשים שעברו עליו עד החזרה לתחרות: "היו חודשים מסובכים כי אתה חיי עם בעיות מתמשכות ברמה החברתית והאישיות. לאחר הסגר היו חודשיים גרועים. הגוף שלי לא הגיב בצורה הטובה ביותר. התאמנתי מעט מאוד והיו לי תחושות לא נעימות. כשאתה מתאמן ללא יעד ברור יש לך בעיה. הייתי צריך קצת חופש לדברים אחרים ומצד שני היו לי את האנשים הנכונים שסחטו אותי ולחצו אותי. היה עליי לקבל החלטות קשות כמו האם לנסוע לניו יורק או לא. הכל תלוי בתוצאה הסופית ועכשיו זכיתי ברולאן גארוס אז נראה שהכל טוב. זו המציאות של הספורט".
מה עוד נותר לו: "מה שנשאר זה להמשיך ליהנות מהיום-יום. אני אדם בר מזל עם כל הדברים שהשגתי כל השנים, החיים עד היום חייכו אליי. האשליה היא להמשיך ככה, אחרת הגיע הזמן להתמסר למשהו אחר. אני שומר על הרצון לשחק טניס ולהתחרות".
מה הוא רוצה לעשות כרגע: "לחזור לחיים נורמליים, אם אני רוצה ללכת לשחק גולף אז לשחק גולף. לחזור לחיים נורמלים יותר מ-20 הימים האחרונים. לראות אנשים שלא הצלחתי לראות כל הזמן הזה".
טניס בלי קהל: "אם אהיה כנה, בגמר הייתה אווירה, היו כאן אנשים בשורות הראשונות וגם המשפחה שלי והצוות שלי היו קרובים מאוד, והפרספקטיבה משתנה, אבל ברומא זה היה הרבה יותר עצוב. שני אנשים על הספסל והשאר ריק. זה היה קשה".
עד כמה הוא גאה שרוג'ר פדרר היה מראשון המברכים: "יש לנו מערכת יחסים טובה מאוד כבר שנים רבות. חלקנו רגעים גדולים בקריירה שלנו במשחקים זה נגד זה. בסופו של דבר נוצרה יריבות שחרגה מהטניס, יש לנו הערכה מיוחדת וקשר אישי טוב. להשוות את ההישג שלו עם 20 זכיות זה אומר הרבה. זה נעים יותר לקיים יחסים טובים עם היריבים שלך מאשר להרגיש במאבק תמידי. גם ככה יש לחץ ומתח במשחקים אז אין טעם להוסיף על זה".
מה דעתך על הכתבה?