65 זרים עברו במכבי תל אביב מאז זכייתה האחרונה ביורוליג, ב-2014. היו ביניהם לא מעט נפילות, התגלו גם כמה כוכבים – והיו מעטים שבאו לרגע, לא הטביעו חותם והמשיכו הלאה; בדיעבד, ואולי גם מלכתחילה, התברר שהיעדר הסבלנות היה בעוכריהם של הצהובים, והפרידה מאותם שחקנים הייתה מוקדמת מדי.
על הפרקט בהיכל מנורה מבטחים תשוטט הערב (רביעי, 21:05) לא מעט פיקנטריה; מלבד המפגש בין עודד קטש למאמנו האחרון בקריירה, ז'ליקו אוברדוביץ', תשחק מכבי מול שני אקסים מהעונה שעברה שעברו לפרטיזן בלגרד – ג'יימס נאנלי ומתיאס לסור – ומול הרכז הישראלי ים מדר, שכבר גרם לה אי אלו בעיות כששיחק בהפועל תל אביב.
נאנלי עבר עונה די משוגעת בישראל, שכללה ריבים ועימותים, כמעט שחרור, חזרה וסיום לא רע, אבל קשה לומר שהיה אחד השחקנים האהובים ביד אליהו. ללסור, שלבש צהוב במשך חודש וחצי בלבד, לא מעט אוהדים מתגעגעים. רגע לפני חזרתו של הסנטר הצרפתי, חזרנו לפספוסים שכבר היו כאן אבל לזמן קצר מדי, והם מעלים תהייה: האם אפשר היה לזהות בזמן אמת שהם יותר טובים ממה שנראה במכבי?
טייריס רייס: פרידה שהזיקה לשני הצדדים
במכבי תל אביב: כוכב הזכייה ב-2014. סיים את העונה עם 9.5 נקודות ו-3.2 אסיסטים, אבל הוכתר ל-MVP של הפיינל פור עם 19.5 נקודות.
אחרי מכבי: מיד לאחר ששככו החגיגות, החלו השמועות כי רייס ינצל את סעיף היציאה מחוזהו, שעמד על קצת יותר מחצי מיליון דולר, ויחתום תמורת חוזה עתק ברוסיה. במכבי עוד ניסו לעשות מאמץ לשמור עליו, אבל הכסף הגדול של חימקי מוסקבה הוביל אותו אליה, והוא הצעיד אותה לזכייה ביורוקאפ.
בכמה משפטים: ההיגיון הניהולי בספורט אומר שאתה לא מוותר על מי שהוביל אותך לתהילה, אלא מנסה להפוך אותו לפרנצ'ייז פלייר. רייס היה חתום על רגעים מכוננים בהיסטוריה של המועדון, עם סל הניצחון הבלתי נשכח בנס מול צסק"א מוסקבה בחצי הגמר וההצגה נגד ריאל מדריד בגמר (26 נקודות), ובלעדיו היא לא התקרבה אפילו למחוזות האלה. צריך להזכיר ששני הצדדים הפסידו מהפרידה, ואף אחד מהם לא הצליח לשחזר את ההצלחה וההישגים שאליהם הגיעו יחד. רייס אמנם כיכב במפעל המשני, וקיבל אחר כך חוזה יפה בברצלונה, אבל מבחינה מקצועית הלך ודעך, ובסוף מצא עצמו בא.א.ק אתונה.
נייט וולטרס: השותף האידיאלי היחיד של ווילבקין
במכבי תל אביב: צרוב בזיכרון הקולקטיבי כשותף האידיאלי (אולי היחיד) שהמועדון הצליח להנחית לצידו של סקוטי ווילבקין. השניים רקדו יחד על הפרקט, והשילוב ביניהם היה מצוין בדרך לעונה הקסומה של 2019/20, שנעצרה בגלל מגיפת הקורונה. למרות הזיכרונות האוטופיים, לקראת שלבי ההכרעה וולטרס כבר לא שיחק בגלל פציעה והוחלף בארון ג'קסון. תרם 7.5 נקודות ו-2.7 אסיסטים ב-15 משחקים ביורוליג.
אחרי מכבי: לאיש לא היה ספק שמכבי תל אביב לא תשאיר את וולטרס בגלל היותו "פציע", אבל אחרי עונת שיקום באוניקס קאזאן הוא הגיע לשיאו ביורוליג, כשעמד על 10.8 נקודות ו-3.8 אסיסטים בכוכב האדום בלגרד, וחשוב מכך – החמיץ רק שני משחקים לאורך העונה כולה. מחרתיים הוא יפגוש את הצהובים במדי פנאתינייקוס.
בכמה משפטים: הרכזים שהגיעו ליד אליהו אחרי וולטרס לא היו רעים, ושמותיהם יוזכרו כאן ממש עוד מעט, אבל שיתוף הפעולה ביניהם לבין הכוכב ווילבקין היה רחוק מלהזכיר את הכימיה שנוצרה על ידי קודמם בתפקיד. הפריצה של וולטרס בעונה שעברה גרמה לרבים לתהות מה היה קורה אם הייתה סבלנות ולא היו מממשים את אופציית היציאה מחוזהו.
כריס ג'ונס: יעיל, סולידי, יציב – ולא בצהוב
במכבי תל אביב: היה אמור להחליף את וולטרס כבר במהלך עונת 2019/20, אבל הגיע לבסוף רק בקיץ שלאחריה. לא הירבה לשחק לצד ווילבקין, ולמעשה שיחק יותר במקומו, משום ששיתוף הפעולה ביניהם לא היה אידיאלי. היה ברור שהוא נמצא במגמת עלייה בעונה שבה מכבי פשוט לא הייתה מספיק טובה. העמיד 7 נקודות ו-2.9 אסיסטים למשחק בעונת הרוקי שלו ביורוליג.
אחרי מכבי: עוד לפני סיום העונה, הצהובים סיכמו עם קינן אוואנס מהפועל חיפה במקומו של ג'ונס. ההחלטה לוותה בלא מעט התלבטויות, וג'ונס המשיך לווילרבאן ואחר כך לוולנסיה.
בכמה משפטים: מאז עזב את ישראל, ג'ונס הפך לאחד הרכזים היעילים, הסולידיים והיציבים ביורוליג. חלק את מצבת הגארדים של וילרבאן עם אלי אוקובו, והעונה הוא מוכיח שביכולתו להנהיג קבוצה עם יומרות לפלייאוף. עומד על 14.5 נקודות ו-5.1 אסיסטים בקבוצה הספרדית, שנאבקת עם מכבי תל אביב על הכרטיס לשמינייה המובילה.
קינן אוואנס: הפתעת העונה ביורוליג, עד שהגיעה הפציעה
במכבי תל אביב: הסיפור של אוואנס מזכיר את זה של ג'ונס. עוד רכז רוקי שנדרש לתקופת הסתגלות ביורוליג, אבל הלך והשתפר ככל שהעונה התקדמה. היה לו חלק חשוב בריצה של מכבי שהגיעה עד לפלייאוף, למרות שבמאני טיים היה פחות טוב בסדרה נגד ריאל מדריד. סיים עם 8.3 נקודות ו-3.5 אסיסטים.
אחרי מכבי: אוואנס קיבל מז'לגיריס קובנה את המפתחות (בצעד שהזכיר פעם נוספת את מה שקרה עם וילרבאן וג'ונס), ועד לפני שבוע נחשב לאחד הכוחות העולים והמפתיעים של העונה ביורוליג. הצעיד את הליטאים במפתיע למאבקי הפלייאוף, כשהוא מפציץ 15.9 נקודות ו-3.7 אסיסטים בערב.
בכמה משפטים: האכזבה מהקריסה בסיום העונה, ומהעובדה שהקבוצה סיימה ללא תואר, הובילה למהפכה מוחלטת בסגל הזרים – כשרק לגבי אוואנס עוד היה ספק. לבסוף החליטו במכבי לוותר גם עליו. באופן רשמי, לא הובא לו מחליף כגיבוי ראשון לרכזים, ורבים הזהירו שמדובר בטעות, בפרט לאור השכר שאמור היה לקבל העונה ונחשב נמוך יחסית. הווליום בדיון סביבו הלך ועלה משבוע לשבוע, ורבים מאוהדי מכבי תפסו את הראש לנוכח ההצגות שלו בקובנה, עד שהגיע הקרע בגיד אכילס בשבוע שעבר.
מתיאס לסור: נותר רק לדמיין איך זה היה איתו
במכבי תל אביב: רגע לפני פתיחת עונת היורוליג הקודמת נפצע אנטה ז'יז'יץ' לחודש, ובמכבי חששו שייקח לו זמן לחזור. הם הקפיצו בחוזה זמני את מתיאס לסור, שהיה ללא קבוצה, ובתקופה קצרה בהיכל הוא קנה מקום אצל יאניס ספרופולוס ונראה טוב. כשז'יז'יץ' חזר, במכבי לא רצו להשאיר סנטר שלישי, במיוחד אחד שהיה אמור לעלות כ-400 אלף דולר לעונה, והחליטו לוותר על הצרפתי שעבר לפרטיזן ביורוקאפ.
אחרי מכבי: הסרבים אמנם קרסו בשמינית גמר היורוקאפ, אבל הוא דווקא היה טוב, ולכן קיבל אמון מחודש מאוברדוביץ' לקראת העונה הנוכחית. ואיזו עונה יש לו: מבחינה סטטיסטית הוא הסנטר היעיל ביורוליג, והוא מדורג שני בכל המפעל במדד (21.8), ראשון בריבאונדים (7.8), שלישי בחסימות (1.2) ושישי בדקות (32:09).
בכמה משפטים: כבר בזמן אמת עלתה התהייה מדוע מכבי תל אביב ממהרת לוותר על לסור, שהיה הכי קרוב לעוגן הגנתי באזור הצבע, בפרט לאור היכולת הלא משכנעת של ג'יילן ריינולדס. גם העונה, כשהקו הקדמי שלה קצר ואולי לא מספיק מגוון (עוד לפני פציעתו של אלכס פויתרס), אפשר לדמיין אם זה היה יכול להיראות טוב יותר לו לסור היה נשאר, גם אם לא היה מגיע למספרים המפלצתיים שיש לו בפרטיזן.
מה דעתך על הכתבה?