מזרח
(1) מילווקי באקס – (8) מיאמי היט
מאזן בעונה הרגילה: 2:2.
לפני שלוש שנים, בבועה, מיאמי דילגה על פני מילווקי בחמישה משחקים בדרך לגמר. לפני שנתיים מילווקי טאטאה את מיאמי בדרך לאליפות. כעת הן ייפגשו בפעם השלישית בארבע שנים בהן הן היו שתיים מהקבוצות הבכירות במזרח. ניתן להכריז על יריבות בין שתי קבוצות גדולות? חבל שמיאמי מתעקשת לא להאמין בכך בעצמה.
בארבע השנים האלה מיאמי נראית כמו קבוצה איכותית שנה כן שנה לא. השנה לא. למרות שג'ימי באטלר שווה מקום באחת מחמישיות העונה, באם אדבאיו ייאבק על מקום באחת מחמישיות ההגנה וטיילר הירו ביצע עוד קפיצת מדרגה כסקורר, משהו לא עובד בממלכת פט ריילי. קייל לאורי כבר לא השחקן שהיה, ויקטור אולדיפו לא חוזר לעצמו, הרוטציה מבוססת על יותר מדי שחקנים שוליים ואין בסגל אף פאוור פורוורד ראוי. באם מרבה לבצע חילופים בחסימות ומצוין בהגנה על שחקני חוץ, אך זה משאיר את הצבע חשוף מאוד לחדירות ולריבאונד התקפה. איך קבוצה כל כך נמוכה אמורה להקשות על יאניס אנטטוקומפו לחגוג בצבע? אם אין לאריק ספולסטרה תשובה טובה לשאלה הזאת אפשר לעבור לסדרה הבאה.
בזמן שמיאמי קרטעה את דרכה לפלייאוף, מילווקי היא הקבוצה הטובה ב-NBA בחצי השני של העונה. מדובר בסגל העמוק ביותר שהיה למייק בודנהולצר סביב יאניס, עם עונות שיא של ג'רו הולידיי וברוק לופז. הגנת הצבע של הבאקס תקשה מאוד על החדירות של באטלר ומשחק הפנים של באם, בזמן שהולידיי יאמלל את הירו. אם ספולסטרה יתמיד בהרכב נמוך יהיה מעניין לראות את חלוקת התקפידים בהגנה של מילווקי, אולי בודנהולצר יעדיף להכניס לחמישייה את ג'יי קראודר במקום גרייסון אלן כדי לשמור על באטלר (אני מאמין שבמהלך הפלייאוף השינוי הזה יגיע בכל מקרה).
כדאי לשים לב: לרמת הנינוחות של כריס מידלטון. כוכב המשנה של הבאקס פתח את העונה פצוע וגם אחרי שחזר המשיך להיפצע. הוא אמור להיות כשיר לפתיחת הפלייאוף, השאלה היא באיזה כושר ובאיזה מצב פיזי. סוגיית מידלטון נראית כמו סימן השאלה הכי גדול של מילווקי בפלייאוף הזה, לכן כדאי לבחון איך הוא ייראה בסיבוב הראשון. אם הוא יתקשה לעלות לקליעה וייראה פחות נייד מהרגיל, זה יכול להפוך את הבאקס לפגיעים יותר. כנראה לא מול מיאמי, אבל כן בהמשך הפלייאוף.
מה הכיוון: על הנייר מיאמי היא יריבה קשה לסיבוב הראשון, אבל היא כל כך לא מרשימה השנה ובנויה כל כך לא טוב להתמודדות עם יאניס ועם ההגנה של מילווקי שקשה לראות איך היא תהפוך את הסדרה לתחרותית. אם זה לא יהיה ניצחון קל של מילווקי זו תהיה הפתעה גדולה.
עוד באותו נושא
הפלייאוף החל: סקרמנטו שרדה מול גולדן סטייט, הניקס הפתיעו בקליבלנד
ניסיון של אלופים? "השחקן הכי קלאץ' ב-NBA" נתן שיעור לכוכבי גולדן סטייט
הפיקוד האחרון: ניתוח סדרות הסיבוב הראשון בפלייאוף ה-NBA שכבר החלו
מערב
(1) דנבר נאגטס – (8) מינסוטה טימברוולבס
מאזן בעונה הרגילה: 2:2.
תקציר השבוע האחרון של מינסוטה: רודי גובר חובט בקייל אנדרסון ומושעה, באותו משחק ג'יידן מקדניאלס חובט בקיר ושובר את היד, למרות זאת מינסוטה מנצחת את ניו אורלינס במשחק קריטי למיקומים, במשחק הפליי-אין הראשון היא פותחת פער דו ספרתי על הלייקרס, מאבדת אותו ומאבדת את הראש במאני טיים ובהארכה, במשחק הפליי-אין השני היא מביסה את אוקלהומה סיטי ללא תנאי. ועכשיו רכבת ההרים הזאת מגיעה למפגש סיבוב ראשון נגד דנבר. משעמם זה לא אמור להיות.
גם מוליכת המערב היא לא מופת של יציבות. בחודש האחרון דנבר די קרסה והרבתה להפסיד משחקים, בעיקר בגלל שההגנה לא תפקדה. בדרך כלל אני פחות מודאג מתקופות רעות של קבוצות טובות במהלך העונה, אבל נראה היה שהנאגטס כן מנסים להרים את עצמם ופשוט לא מצליחים. אבל דנבר היא גם קבוצת פלייאוף שהספיקה לצבור ניסיון משמעותי סביב הציר של ניקולה יוקיץ' וג'מאל מארי. הצמד הזה אחראי על כמה הצגות גדולות וכמה סדרות בלתי נשכחות, וזה קרה לפני שיוקיץ' נהיה המפלצת הנוכחית ועם צוות מסייע פחות טוב. לדנבר יש את הכלים המקצועיים ואת האופי להיות קבוצת פלייאוף חזקה מאוד, היא מהמועמדות המובילות לאליפות השנה.
ההתקפה המצוינת של דנבר תפגוש את אחד משחקני ההגנה הגדולים של העשור האחרון. אבל אם יש סנטר שבאופן עקבי אין לגובר פתרונות מולו זה יוקיץ', כולל בפלייאוף. גם בפיק נ' רול וגם בפוסט, תמיד נראה שהג'וקר נמצא צעד אחד לפני הענק הצרפתי. בעונה הרגילה למינסוטה לא היה כל פתרון ליוקיץ', שסיים את שלושת המשחקים בהם שיחק עם נט רייטינג מפלצתי של 26.5. מי שלא השתתף במפגשי העונה הרגילה הוא קארל אנתוני טאונס, שיהיה אחד השחקנים המעניינים בסדרה. לא בטוח שארון גורדון גדול מספיק כדי לשמור עליו, מה שאמור להפוך אותו לכלי התקפי משמעותי מאוד. אך המיס-מאץ' יעבוד גם בצד השני, בו טאונס יצטרך לרדוף אחרי אחד משחקני החוץ של דנבר, כנראה גורדון, בסיטואציה בה כל יתרון קטן הופך לסל קל ממסירה של יוקיץ'.
כדאי לשים לב: לספסל של דנבר. פרט לברוס בראון אין בספסל של מייק מאלון מניות בטוחות, וזו נקודת התורפה הכי גדולה של הנאגטס כרגע. לרג'י ג'קסון היו כמה רגעי פלייאוף גדולים לפני שנתיים, הרוקי כריסטיאן בראון מראה ניצוצות, ג'ף גרין מנוסה אך מתקשה יותר ויותר להתמודד עם האינטנסיביות של הפלייאוף, תומאס בריאנט או זיק נאג'י ינסו להחזיק מעמד בדקות המנוחה של יוקיץ'. מאלון מוכן לחתום על כך שאחד מהם יצליח לתרום בעקביות בפלייאוף, מול מינסוטה הם ינסו לשכנע שהם ראויים לדקות.
מה הכיוון: מינסוטה היא קבוצה אתלטית ומוכשרת, יריבה לא נוחה ממקום שמיני, אבל היא גם עמוסה בבעיות וסימני שאלה. במאני טיים מול הלייקרס בפליי-אין טאונס ואנתוני אדוארדס לא נראו כמו מי שיכולים לקחת על עצמם משחקים מכריעים, וכדי להצליח בפלייאוף צריך שחקן שמסוגל לעשות זאת. יחד עם ההיסטוריה של יוקיץ' מול גובר, קשה לראות את הוולבס מחזיקים פה מעמד לאורך זמן. אלא אם כן החודש האחרון של דנבר מעיד על משבר הרבה יותר משמעותי מהנדמה כרגע, זו לא האופציה הסבירה אך גם לא כזו שניתן להתעלם ממנה.
(2) ממפיס גריזליס – (7) לוס אנג'לס לייקרס
מאזן בעונה הרגילה: 1:2 ללייקרס.
ג'ה מוראנט היה בן 4 כשלברון ג'יימס התחיל לשחק ב-NBA ובן 7 כשלברון הוביל את קליבלנד לגמר בעונה הרביעית שלו. כעת זו העונה הרביעית של ג'ה, והוא פוגש את לברון בן ה-38 בסיבוב הראשון. אם יש לו את ההילוך הנוסף של הגדולים ביותר, זו הזדמנות נהדרת להראות אותו. ללייקרס אין שומר בכיר על גארדים זריזים, אך אנתוני דייויס מחכה בצבע וסביר להניח שהשומרים של הלייקרס יעברו מתחת לחסימות ויכריחו את מוראנט לקלוע מבחוץ. בסופו של דבר הוא יהיה חייב לקלוע מספיק מהזריקות האלה.
ממפיס סוגרת שנה שנייה בצמרת, אך ההרגשה היא שעבור הפלייאוף היא עדיין פחות בשלה. פציעות לא מאפשרות להבין כמה טובה היא באמת, וגם השנה זה המצב. הגריזליס ייאלצו להסתדר בלי סטיבן אדאמס וברנדון קלארק, שניים משלושת שחקני הפנים הבכירים שלהם, ולכן יסתמכו על שחקנים הרבה פחות מנוסים. אקסבייר טילמן יקבל תפקיד משמעותי כסנטר הפותח, שסביר להניח שישמור רוב הזמן על דייויס כדי שג'ארן ג'קסון ג'וניור יתמקד במשימות עזרה. גם סנטי אלדמה יקבל דקות משמעותיות, וסביר להניח שטיילור ג'נקינס ישתמש לא מעט גם בהרכבים נמוכים. שילוב של דזמונד ביין ולוק קנארד ביחד, כשני מומחי שלשות בתנועה, יכול לפתור את הקושי של הגריזליס ליצור מצבי זריקה טובים במשחק העומד.
הלייקרס מגיעים לסדרה בכושר נהדר אחרי סיום מצוין לעונה, למרות שדרווין האם עוד לא סגור על ההיררכיה מעבר לצמד הכוכבים. אוסטין ריבס, באופן די מדהים, הוא הבאנקר היחיד סביבם, והאם יתמרן בין שניים-שלושה שחקנים בשאר העמדות בתקווה למצוא שילוב מספיק טוב של הגנה וקליעה מבחוץ. לברון עושה דברים לא הגיוניים בגיל 38 והניסיון שלו מול ממפיס הצעירה יבוא לידי ביטוי, השאלה הגדולה היא אם גם הגיל יבוא לידי ביטוי. רוב הסדרה ישמור עליו דילון ברוקס, שומר פיזי ועקשן שהופך כל דבר לקשה, שיכול לעייף את קינג ג'יימס ככל שהסדרה תתארך. ממפיס צריכה להתייחס לסדרה כמלחמת התשה מול לברון המבוגר ודייויס השברירי. לברון נראה עייף בסיום משחק הפליי-אין מול מינסוטה, קבוצה צעירה עם פרופיל אתלטי דומה לזה של הגריזליס. לכן גם שאלת השליטה בקצב תהיה מכריעה. משחקי העונה הרגילה שוחקו בקצב מטורף, מעל 107 פוזשנים למשחק. הפעם הלייקרס ינסו לכפות קצב איטי יותר.
כדאי לשים לב: לעבירות של טריפל J ודילון ברוקס. זו תהיה סדרה קשה מאוד לשיפוט בין שתי קבוצות שעסוקות מאוד בשופטים. הלייקרס שניים בליגה בסחיטת עבירות וראשונים בזריקות עונשין, ולשני מומחי ההגנה של ממפיס יש נטייה להסתבך בעבירות. בשלושת משחקי העונה הרגילה לטריפל J היו 5 עבירות בממוצע ולברוקס 5.3, אם גם בפלייאוף הם יסתבכו בעקביות בעבירות יהיה קשה לג'נקינס למצוא פתרונות חלופיים להגנה. בפלייאוף נוטים לשרוק פחות, יהיה מעניין מאוד איך הסדרה הזאת תתפתח בגזרה הזאת.
מה הכיוון: זו הסדרה הקשה ביותר לחיזוי בסיבוב הראשון. הכל אפשרי, כולל סדרה קלה לשני הצדדים. בפעם האחרונה שלברון ודייויס היו בריאים למשך פלייאוף שלם זה נגמר באליפות, אבל מאז עברו כמה שנים וכמה פציעות, קשה לדעת איך נראית סדרה של לברון בימינו וגם דייויס מאוד לא יציב. בצד השני יש קבוצה איכותית ורעננה, אבל כזו שחסרות לה כרגע שתיים-שלוש חתיכות לפאזל שלם. ככל שהסדרה תתארך זה יהיה יתרון לממפיס במלחמת ההתשה, לכן אני מסמן אותה כפייבוריטית קלה מאוד. אני בעיקר מקווה שהסדרה לא תוכרע על פציעה של שחקן מפתח, כי יש יותר מדי מועמדים מועדים לפציעות.
(4) פיניקס סאנס – (5) לוס אנג'לס קליפרס
מאזן בעונה הרגילה: 2:2.
והגענו לסדרה הכי מסקרנת של הסיבוב הראשון. סדרה בין שתי קבוצות שעל הנייר מסוגלות ללכת עד הסוף, אך כרגע היכולת הזו קיימת רק על הנייר. אצל פיניקס, כי הקבוצה בגרסתה הנוכחית, עם קווין דוראנט, עוד לא ממש הייתה קיימת ואף אחד לא יודע איך היא תיראה. אצל הקליפרס, כי הקבוצה העמוקה והמוכשרת הזאת נראתה כבויה ומפוזרת לאורך העונה ובשום שלב לא נתנה תחושה של אלופה פוטנציאלית. היא גם מתחילה את הסדרה עם פול ג'ורג' פצוע, ואחת משאלות המפתח של הסדרה היא האם ומתי הוא יחזור (הדיווחים האחרונים לא מעודדים).
פיניקס נחשבת למועמדת חזקה לתואר, אבל עמוסה בסימני שאלה. איך ייראה השילוב בין דוראנט, דווין בוקר וכריס פול? מהי חלוקת הדקות והתפקידים? האם לפול נשארו מספיק ברכיים לפלייאוף שלם? יהיו זריקות גם עבור דיאנדרה אייטון? מי משלימים את הרוטציה מבין חבורת שחקני הכנף המעניינת שהתקבצה שם? טי ג'יי וורן מהבועה עדיין מתחבא איפשהו בתוך טי ג'יי וורן הנוכחי? טרנס רוס יכול להיות פקטור של ממש בקבוצה גדולה? המפגש מול הקליפרס יכריח את מונטי וויליאמס להתמודד גם עם אחת השאלות החשובות שיהיו לו בפלייאוף הזה: מי שומר על שחקני כנף בכירים? דוראנט לא יבזבז על כך כוחות, טורי קרייג עובד קשה אבל הוא לא סטופר מהדרגים הגבוהים, ג'וש אוקוגי נמוך וחסר נסיון. אם אין בסגל הזה מישהו שיכול למנוע מקוואי לאונרד להגיע לזריקה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה, זו בעיה גדולה שתצוץ גם בהמשך.
הקליפרס זו ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות מבחינה מקצועית, בטח אם ג'ורג' יחזור במהלך הסדרה. הסגל עמוס בשחקנים שמאפשרים לטיירון לו לעשות הכל: הרכבים גבוהים ונמוכים, הרכבי קלעים ושומרים, שורה של שומרים אישיים איכותיים על הסקוררים של פיניקס, שורה של סקוררים משניים, רכזים, סנטרים מסורתיים. ראסל ווסטברוק, שחשבתי שהגיע לתפקיד משני של מחליף בדקות המנוחה של אחד הכוכבים, הפך לשחקן בכיר שמאוד משפיע על המשחק, לטוב וכרגיל גם לרע. אולי בלי PG13 הדומיננטיות שלו יותר הגיונית, הקליפרס זקוקים לשחקן עם יכולת חדירה שיידע להיכנס לצבע, לכווץ את ההגנה ולהפעיל משם את ים הקלעים שמסביב. לו הוא מאמן גמיש שכבר הביא קבלות בפלייאוף, קוואי יודע להתעלות כשצריך. לקליפרס יש הרבה תשובות אפשריות ורק שאלה אחת מציקה: למה מה שלא התחבר עונה שלמה יתחבר דווקא מול יריבה איכותית מאוד בפלייאוף?
כדאי לשים לב: לדו קרב בין קווין דוראנט לקוואי לאונרד. עם כל הכבוד למפגש הפיקנטי בין ראס ל-KD, זה הצמד המעניין של הסדרה ושל הסיבוב הראשון. שניים מגדולי השחקנים בעשור האחרון שנשאר להם מה להוכיח וכששיחקו השנה היו בכושר מצוין. במאני טיים סביר להניח שהם גם ישמרו אחד על השני. זו הייתה יכולה להיות אחת היריבויות הגדולות של העשור הקודם, אבל היא התפספסה. בשבע השנים האחרונות הם לא ממש נפגשו בפלייאוף, וכשכבר הייתה הזדמנות אחד מהם נפצע והספיק לשחק פחות ממשחק (קוואי ב-2017 עם העבירה של זאזא פאצ'וליה, דוראנט בגמר של 2019 כשקרע את גיד האכילס). סוף סוף הם יתמודדו ראש בראש, רק שיישארו בריאים.
מה הכיוון: כרגע אני מאמין הרבה יותר ביכולת של פיניקס להתחבר ולמצוא פתרונות תוך כדי תנועה מאשר ביכולת של הקליפרס לגלות סוויץ' שהם לא מצאו כל העונה. אבל אם הקליפרס ימצאו את הסוויץ' הזה זו תוכל להיות חתיכת סדרה, ואם פול ג'ורג' היה בריא הם אפילו היו עשויים להיות פייבוריטים. אז פיניקס פייבוריטית, אבל לא מעט תלוי גם בקליפרס.
מה דעתך על הכתבה?