קיץ 2012. ליו קסטייאנו ישב בבית ולא הצליח להבין מה קרה לו. בגיל 23, אחרי הופעות בוולנסיה, באלמריה ובנבחרות הצעירות של ספרד, הוא מצא את עצמו בלי קבוצה. במהלך הפגרה, היה אמור להצטרף לריאל מדריד ולשחק בקסטייה. ליו כבר סיכם, אבל אז התערב ז'וזה מוריניו ודאג להכניס במקומו לקבוצת הבת שחקן שמיוצג על ידי סוכנו, ז'ורז' מנדס. לשחקן קוראים פאביניו. כן, מליברפול. ליו נשאר בלי כלום ונפל למקום רע עם עצמו.
"נדפקתי. שאלתי את עצמי: 'מה קרה?' ולא הצלחתי למצוא פתרונות", סיפר. "התחלתי לחשוב: 'אני באמת כל כך גרוע?' הרי שיחקתי בלה ליגה בשתי קבוצות שונות ואצל חאבייר קלמנטה במורסיה וגם בנבחרות. בראש שלי, חשבתי שאני כלום. להורים שלי היה אפילו יותר קשה ממני. בעיר, כולם שאלו כל יום מה קורה איתי והתעייפתי מלענות את אותן תשובות. זה היה קשה. לא הייתי שורד בלי התמיכה של ההורים, האחיות והחברה".
ליו קם מהמשבר. אפשר אפילו להגיד שהסיפור הזה די מסמל אותו. הוא לא וירטואוז ולא סופרסטאר, אלא "שחקן של עבודה, מאמץ והקרבה", במילים שלו. ורסטיליות, נחישות ואופי החזיקו אותו בין קבוצות צמרת בליגה הספרדית השנייה לקבוצות תחתית בלה ליגה. עכשיו, בגיל 30, אחרי שהתמודד עם בעיית לב בשנה האחרונה, הוא יוצא לראשונה מספרד. להוציא את ולנסיה בה גדל, מכבי חיפה זה כנראה המועדון הכי גדול בו שיחק. מה הוא יביא לירוקים? עומק וניסיון כן. ערך מוסף? לא בהכרח.
יביא למכבי חיפה עומק וניסיון. ערך מוסף? לא בהכרח (מכבי חיפה)
ליו הצטרף למחלקת הנוער של ולנסיה בגיל 14 ובניגוד לבני דורו המוכשרים יותר שמיד נגיע אליהם, התקשה לעשות את המעבר מקבוצת המילואים לבוגרים. בגיל 19, הושאל למורסיה מהליגה השנייה, שם פגש את המאמן חאבייר קלמנטה. "אני זוכר ילד צעיר, אבל אמיץ, מהיר טוב ומאוד הגנתית. יש לו משחק ראש מצוין ולכן יכול היה לתפקד גם כבלם. התרשמתי מהוורסטיליות שלו והמשכתי לעקוב אחריו. הייתה לו תקופה נהדרת באייבר", נזכר קלמנטה בשיחה עם ספורט1.
אחרי ששב מההשאלה, התנדנד בין משחקים במילואים לאימונים עם הבוגרים של אונאי אמרי. במרץ 2010, אמרי הגשים לליו חלום והרכיב אותו ב-11 למשחק ביתי מול אלמריה. לצדו פתחו, בין היתר, חואן מאטה, דויד סילבה, אבר באנגה, פאבלו הרננדס ודויד וייה. ליו הנרגש הציג יכולת חלשה והוחלף במחצית. במקומו נכנס אחד, ג'ורדי אלבה, המבוגר מליו בשישה ימים.
"זה היה החלום שלי ונלחמתי עבורו. זה היה מדהים. רגע בלתי נשכח. רציתי לשחק טוב ולא לאכזב את אמרי", סיפר לימים. בסיום אותה עונה, נפרד מהמסטאייה ועמד לחתום באלצ'ה. סכסוך הזוי בין סוכנו למאמן חוסה בורדלאס הוביל לפיצוץ וליו נשאר ללא אגורה מהסכם לשלוש שנים. הוא עבר לאלמריה, בילה בעיקר במילואים והוסיף לרזומה שלו עוד שתי הופעות בלה ליגה. בגיל 23, הקריירה שלו הייתה תקועה.
בגיל 23, הקריירה שלו הייתה תקועה (Gettyimages)
חבל ההצלה הגיע מאלקויאנו שהחתימה אותו אחרי חודש מבחנים בשלהי 2012. גם שם התרשמו מהיכולת שלו למלא תפקידים שונים בחוליה האחורית. בסיום אותה עונה, אלקויאנו התמודדה בסיבוב הראשון של פלייאוף העלייה מול אייבר והודחה. אייבר עלתה בסופו של דבר, ליו הרשים בשני המשחקים והמאמן אסייר גריטאנו ביקש לצרף את המגן. הקריירה חזרה למסלול הנכון.
עבור רבים, ליו הוא אחד שיכול לייצג את סיפור הסינדרלה של אייבר, במדיה נהנה מהתקופה הטובה ביותר בקריירה שלו. הוא היה שותף בכיר לעלייה סנסציונית ללה ליגה ולעונה ראשונה חלומית. הסופר יואן מקטיר, שכתב את הספר "אייבר האמיצה", תיאר מפגש של ליו עם מריו מנדז'וקיץ' במשחק נגד אתלטיקו מדריד: "מנדז'וקיץ' ניסה ראבונה לא הכרחית ונבלם על ידי ליו. אוהדי אייבר אוהבים לראות את ליו עומד מול הקרואטי הגבוה ממנו ומפגין קשיחות ואומץ שמגדירים את הקבוצה".
ליו התחבר לאופי ולמנטליות המשפחתית של אייבר. אולי אפילו קצת יותר מדי. ההקרבה שלו, כששיחק עם פציעה, מנעה ממנו לפתוח את עונת 2015/16. הוא עבר ניתוח בברך ולא הצליח לחזור ממנו כשחקן הרכב. בסיום אותה עונה, שנה לפני סוף חוזהו, נפרד בדמעות: "אחרי שלוש שנים מהנות מבחינה מקצועית ומבחינה אישית, החלטתי לעזוב. העונה האחרונה לא הייתה טובה עבורי, אבל אני עוזב בראש מורם ובידיעה שנתתי הכל עבור המועדון והחולצה. אשחק במקום אחר, אבל תמיד אשמח לחזור הביתה לאייבר". הוא לא חזר לעצמו.
ליו מול ניימאר. לא חזר לעצמו מאז עזיבת אייבר (Gettyimages)
חיחון הייתה התחנה הבאה ואיתה ירד ליגה. אחרי שנה מסויטת, ביקש לעזוב ונבלם על ידי ההנהלה. רגע לפני סגירת החלון – וביום בו הושאל ז'אן סילבן באבין למכבי ת"א – חיחון נאותה לשחררו לאוסאסונה. ליו נעלב ותקף: "כבר בסיום העונה, היו לי מחשבות עזיבה. בקבוצה ידעו שמשפחתי ואני לא מרגישים בנוח בחיחון. הם ידעו שאני רוצה לעזוב ולא נתנו לי. כשהגיעה ההזדמנות לעבור לאוסאסונה, לא חשבתי פעמיים. המצב שלי היה מורכב. הקבוצה לא הצליחה, ירדנו ליגה וגם לי וגם למשפחה שלי היה רע".
אוהדי חיחון פחות התחברו לאמירות הללו וכשהשחקן הגיע עם אוסאסונה כאורח למולינון, הוא התקבל בקללות ובקריאות בוז צורמות שהוציאו אותו משלוותו. עד כדי כך היה עצבני, עד שהמאמן דייגו מרטינס החליף אותו מחשש שיורחק.
עם אוסאסונה, רשם עלייה נוספת בעות 2018/19, רק שהפעם היה בה פחות משמעותי. לפני שנה, התלונן על כאבים בחזה שאינם קשורים לפעילות גופנית או לטראומה שעבר. לאחר שהתסמינים לא עברו, הוא נשלח לסדרת בדיקות ואובחן עם דלקת קרום הלב. הרופאים ציוו על מנוחה מוחלטת וטיפול תרופתי. ליו נעדר שלושה חודשים ואף קיבל הארכת חוזה בעונה נוספת, אבל מיעט לשחק. ב-10 החודשים האחרונים שותף בתשעה משחקי ליגה בלבד, ארבעה מהם העונה. ההופעה המשמעותית האחרונה שלו הייתה לפני חודשיים. בתקשורת הספרדית שייכו לקבוצת "הנשכחים" – שחקנים שלא בתכניות המקצועיות.
ישראל הפכה ליעד די מועדף עבור שחקנים מסוגו (Gettyimages)
כשליו האריך חוזה, אוסאסונה הכניסה סעיף שחרור בגובה שלושה מיליון יורו. השבוע, היא שמחה לשחרר ללא תמורה. ליו קיבל הצעות מקבוצות בליגה השנייה וגם מקפריסין, אבל בחר בכסף של מכבי חיפה. הרפתקה חדשה בגיל יחסית מאוחר זה לא משהו חדש לשחקנים ספרדים בלבל שלו. ישראל הפכה ליעד די מועדף עבור שחקנים מסוגו בשנים האחרונות. רבים מהם, יש לציין, גם הצליחו פה.
מגיל צעיר, הוורסטיליות הפכה לשם השני של ליו. מאמנים אוהבים שחקן מחויב שיכול לספק פתרונות בחלק האחורי ומתאים מאוד (כבלם) גם לשיטה של שלושה בלמים. מאמנים שעבדו איתו, כמו קלמנטה, גריטאנו ומרטינס, החמיאו על הוורסטיליות והאופי. גם מכבי חיפה חיפשה שחקן שיכול למלא כמה עמדות בהגנה. היא קיבלה פייטר עם "דף הרשעות" של למעלה מ-100 כרטיסים צהובים בקריירה ותשעה אדומים.
בלבול זנח לאחרונה את שיטת שלושת הבלמים, ארנסט מאבוקה – בעל אופי הרבה יותר התקפי מליו – השתלט על עמדת המגן הימני ומי שחושב שהספרדי עשוי לשחק יותר כמגן שמאלי, יתאכזב לשמוע מילים שאמר בעבר השחקן: "אני לא מרגיש נוח בעמדת המגן השמאלי, אבל מנסה לעשות את הטוב ביותר שלי. הגנתית זה בסדר, אבל התקפית שמאל היא לא הרגל החזקה שלי". במילים אחרות, ליו הוא בבסיסו מגן ימני והוא יכול לשחק גם כבלם.
ישתמש בליו כגיבוי למאבוקה? מרקו בלבול (מאור אלקסלסי)
לפיכך, ההחתמה של ליו מעלה לא מעט שאלות: איך הוא ישתלב ברוטציה (הכמעט לא קיימת) של בלבול? האם הוא יכרסם בדקות של מאבוקה או טרנט סיינסברי? או שמכבי חיפה (בפעם השלישית העונה אחרי אוטין ופוקס) הביאה זר לרוטציה בלבד? ברור שבעונה בה הירוקים נאבקים על התואר לראשונה אחרי שמונה שנים, אף אחד בצוות המקצועי לא רוצה להיתפס לא מוכן במקרה של הרחקה או מכת פציעות. וברור שליו הוא בסופו של דבר מציאה – שחקן עם רזומה די מרשים שמגיע ללא דמי העברה. אבל האם מדובר במציאה שמצדיקה את ערעור ההיררכיה שבנה בלבול ועובדת מצוין?
כשמסתכלים על הסגל של מכבי חיפה, הצורך במגן ימני לא בולט לעין. גם לא בעוד בלם. יש מעט מאוד קבוצות בכדורגל הישראלי שמסוגלות לשלוף שחקן מהלה ליגה רק למקרה הצורך. מהלך מבריק או מהלך של לחץ? כנראה גם וגם. הזרים עם הרקורד הבכיר של מכבי חיפה עושים עבורה את ההבדל העונה, אבל זה עדיין לא אומר שצריך להחתים בכוח עוד שחקן.
ויש עוד שאלה. שאלת ההתאמה. לפני כמה שנים, אייבר יצאה למשחק חוץ בברנבאו וליו נשאל על הסיכויים: "לנצח במדריד? נצטרך לעמוד מאחור, לחפש הזדמנויות לצאת למתפרצות, לרוץ יותר מהם ולהתפלל". משפט כזה בסמי עופר והפאנל כבר יאכל אותו חי.
מציאה שמצדיקה את ערעור ההיררכיה שבנה בלבול ועובדת מצוין? (מכבי חיפה)
מה דעתך על הכתבה?