ואיך החום פתאום עולה: הליגה האנגלית מבטיחה שוב לשחק לנו ברגשות

'על הקו היה פפ… לרגע הייתי משוכנע שזהו פפ "שלי" (עוזרו), אבל אז הבנתי מיהו זה שמברך אותי… היתה שיחה נחמדה מאוד, דיברנו על העונה הארוכה והטובה שהייתה…' ואכן הייתה עונה טובה, אפילו היסטורית. הציטוט הזה, של יורגן קלופ שמספר איך גווארדיולה התקשר לברך אותו אחרי הזכייה בליגת האלופות, מלמד הרבה על הכבוד ההדדי בין השניים. גם החיבוק אחרי משחק מגן הקהילה הראה עד כמה ההערכה שולטת ביחסים האלה, ובעצם למה לא? העונה שעברה הייתה האיכותית בתולדות הפרמיירליג מבחינת מספרים של דו קרב אליפות. קשה עד בלתי אפשרי יהיה לשחזר ריצה משותפת כזו, אבל… בשביל זה אנחנו כאן.

כמו בכל שנה, ננסה לפגוע במובן מאליו , ובלא ייאמן, ננסה לדייק בעתידה של כל אחת מ-20 המאושרות, שמרכיבות את הליגה הטובה בעולם.
התחזית השנתית:

1. ליברפול – יורגן קלופ אמר על הדשא באנפילד במחזור הסיום של העונה שחלפה, שהשחקנים שנמצאים בליברפול מספיקים כדי לרוץ יחד כשלד שמביא תארים עוד כמה שנים לפחות. שלושה שבועות אחרי הוא זכה איתם בתואר הכי גדול שלו עד היום, והעובדות מוכיחות שקלופ לא באמת מרגיש שיש מישהו בחוץ שיהפוך את קבוצתו להרבה יותר טובה.

שחקני ליברפול חוגגים. שנה אחרי הזכייה בצ'מפיונס – התואר החשוב מכל ישוב לאנפילד (Gettyimages)

הדברים נכתבים כמה שעות לפני סגירת חלון ההעברות, ולפחות כרגע קלופ מבהיר במעשים שהוא מרוצה מה שיש ויוצא למלחמה על תואר גדול הרבה יותר עבור המועדון מאשר אליפות אירופה. אולי דווקא בשנת ה-30 לאותה אליפות רחוקה – זה יקרה. ליברפול, בטח אחרי חזרתם מפציעות של גומז ואוקסלייד צ'מברליין ושידרוגו המקצועי של אוריגי, עמוקה ומאוזנת מספיק כדי ללכת עד הסוף. אין לי הסבר אמיתי למה שיבצתי אותה מעל מנצ'סטר סיטי. אולי אחרי 30 שנה הופכים לרעבים יותר. אולי פשוט יריבה שהכל תלוי בה – יש קצת פחות תשוקה.
שחקן המפתח – וירג'יל ואן דייק. מה שהביא לאדומים את אליפות אירופה, מה שהביא לה את המאזן הטוב ביותר שלה בפרמייר ליג – זו ההגנה.

2. מנצ'סטר סיטי – אז זה ימשיך להיות מאד צמוד, וסיטי האיכותית יותר פשוט תמעד קצת יותר. עוד לא ברורה חומרת פציעתו של סאנה, אבל גם כך יש סיכוי שהגרמני ימצא עצמו בקרוב בבאיירן. זו העונה האחרונה של דוד סילבה, זו עונת מבחן לסטונס שאמור יחד עם לאפורט להחזיק הגנה של אלופה. אין ספק שההגנה היא סוגיה מאתגרת בסיטי העונה. דנילו וקומפאני לא היו כל כך קריטיים כמו שהם מדללים את העומק. יהיה מעניין לבחון את אנג'לינו ובעיקר איך קאנסלו ישנה את חשיבתו של פפ בצורת המשחק. ההתקפה תמשיך לדרוס, השאלה מה תעשה ההגנה. בעניין הזה לרודרי יש משמעות אדירה. פפ עוד עשוי להסית את פרננדיניו לעמדת הבלם בחלק מהמקרים.
שחקן מפתח – ברנרדו סילבה. כבר מזמן השחקן שפפ הכי סומך עליו בכל אספקט. יצטרך לתת יותר מספרים העונה ,בטח אם סאנה עוזב.

האלופה מהשנתיים האחרונות לא תצליח להגן על הכתר (Gettyimages)

3. טוטנהאם – רגעים ספורים לפני סגירת החלון , וטוטנהאם חושקת בחצי אירופה. קודם כל -זה מרענן, בטח לעומת התקופה המקבילה אשתקד. שנית – פוצ'טינו באמת מבין שאם רוצים לקפוץ מדרגה , אז צריך לשים כסף. לו צ'לסו וססניון – בהחלט שמות משדרגים (אחרי שפאולו דיבאלה ופיליפה קוטיניו לא הגיעו), אבל אם אריקסן יילך, משהו בטוטנהאם של השנים הטובות ייעלם. הארי קיין נראה חד, סון נראה נהדר, והגנה יציבה תמיד קיימת. אנדומבלה יוסיף המון, ועומק אכן יהיה אם שניים מארבעת השמות שהוזכרו אכן ייסגרו. זה יספיק כדי לסיים רק במקום השלישי, אחרי שתי הגדולות באמת .
שחקן מפתח – דלה אלי. היה מדהים לפני שנתיים, ובינוני כבר שנתיים. ההבדל בין טוטנהאם דורסנית לחביבה – הוא יום טוב של עלי.

4. צ'לסי – כאן מתחיל שלב האמון במאמנים, השימוש הנכון בצעירים, החיבור הנכון לשחקנים. בעניין הזה, התחושה היא שלמפארד הוא דרגה אחת מעל אמרי וסולשיאר. דווקא משום שהוא מגיע חדש מהקופסא אבל עם הילה של אגדה, מרגיש כאילו צ'לסי תהיה קבוצה של מאמן. אדן הזאר איננו, אבל המון כשרון עדיין קיים.
שחקן מפתח – תמי אברהם. כשמאחריו רשימת קשרים שיודעים לתת כדור לגול, וליצדו איום מתמיד מצד אלוף העולם ז'ירו, וחלוץ חד כמו מיטשי בטשואי, יהיה מעניין לראות את הצ'אנס שיקבל תמי אברהם – האיש שהעלה את אסטון וילה לפרמייר ליג עם 26 שערי ליגה בעונה שעברה. פוטנציאל גדול, חידה לא פתורה. תשובה דו ספרתית של שערים יכולה לעשות את ההבדל.

פרנק למפארד. הילה של אגדה (KAZUHIRO NOGI/AFP/Getty Images)

5. ארסנל – ארסנל חיזקה את עצמה, אבל בינתיים לא במקומות הנכונים. התקפה מצויינת קיבלה חיזוק פנטסטי עם קיצוני כמו ניקולה פפה (סכום מוגזם, אבל כבר התרגלנו) ובעיקר אשף כמו דני סבאיוס. הבעיה הייתה ונשארה בהגנה. דוד לואיז הוא בהחלט חיזוק מעודד, אבל לא בטוח שיחולל נסים בהגנה לא יציבה. ארסנל, אחת הקבוצות הכי מעניינות של הקיץ הזה – אם לא ה-קבוצה. אמרי שוב יהיה קרוב, רק קרוב.
שחקן מפתח – דני סבאיוס. אחרי שני טורנירים מזהירים ככוכב הנבחרת הצעירה של ספרד, סוף סוף יקבל סבאיוס את הבמה באופן אמיתי וראוי גם ברמת הקבוצות. בארסנל מפנטזים על פברגאס חדש, ואם יצליח לנווט נכון את שלושת שחקני ההתקפה הנהדרים שירוצו לפניו, התותחנים יהיו להיט גדול.

6. וולבס – נונו אספריטו לא מוכן לעצור רק בטופ 7. הזאבים נבנו לטופ 7 , אבל יכולים לאיים גם למעלה מכך. הגנה יציבה, קישור מנוסה, ובעיקר עבודת צוות נהדרת שנותנת תחושה שהכל אפשרי והשער יגיע – אם דרך דוהרטי המגן, או דיוגו ז'וטה שנמצא בכל מקום. קוטרונה הגיע כדי לתת פייט לחימנז או לשחק יחד איתו. האיום הגדול על הטופ 6 המסורתי .
שחקן מפתח – חסוס ואייחו – הגיע מריאל מדריד כדי לחזק את ההגנה. עונת מבחן עבור האיש שחוסה בצילם של וארן, נאצ'ו וכמובן ראמוס. אם יצליח- הרווח יהיה כולו של אספריטו.

7. לסטר סיטי – אז הנה הגענו אל הפתעות העונה. למרות שאיבדה את הארי מגוויר, ללסטר יש את כל הסיבות לצפות לעונה מעניינת. הקישור מלא בכשרון וכוח עם מדיסון, טילמנס, נ'דידי וגריי, ובהתקפה איוסה פרס חובר לורדי הבלתי נגמר. ההגנה היא חידה, אבל זו הסיבה שהיא רק שביעית ולא שישית. ברנדן רוג'רס הוא שועל ותיק וחד, והראה זאת בסיום עונה מצויין לפני שלושה חודשים.
שחקן מפתח – איוסה פרס. התרגלנו שורדי נותן את שלו בכל עונה. אם גם איוסה יעשה מספרים דו ספרתיים, מצבה של לסטר יהיה טוב. מי שמנפק מספרים דו סיפרתיים בניוקאסל , יכול לגרד את ה-20 בלסטר.

ניקולא פפה. חיזוק פנטסטי שלא יספיק למקום הרביעי (ארסנל, רשמי)

8. מנצ'סטר יונייטד – לא להאמין, אבל התחושה היא שהקסם פשוט חלף עבר לו. אף כוכב כבר לא רוצה להתקרב. תשאלו את אריקסן, את דיבאלה. פוגבה מת לברוח, וגם הארי מגווייר, שחקן ההגנה היקר בהיסטוריה, ו-ואן ביסאקה לא יצליחו למנוע את השתלטות הבינוניות על המועדון הכי מפואר בממלכה. רשפורד ענק, אבל מוקף בהרבה "אולי" מסביב. חבורת צעירים מוכשרים כמו ג'יימס, גרינווד וגומז עדיין לא יכולה להושיע מועדון בריגרסיה.
שחקן מפתח – פול פוגבה. האם יישאר? אם יישאר האם יקום עם חשק כל בוקר? האם יגרום לסולשיאר ללכת לפני נובמבר? אין ישועה ליונייטד תחת הנהגתו.

9. אברטון – עוד קבוצה עם סוג של הרס עצמי או פשוט אחת שמאכזבת דרך קבע. פתאום, יש תחובה שאברטון מסוגלת ליותר. רישרליסון, סיגורדסון, מויזה קן. בסוף הכל יתחיל וייגמר ביכולת של הקישור למצות את הפוטנציאל שטמון בו ובדרך כלל זה לא קורה. לטופיז יש סגל טוב, אבל מרקו סילבה לא הוכיח עד כה שהוא יודע להביא יותר.
שחקן מפתח – מויזה קן – האם יוכל לתת עונת בכורה סטייל לוקאקו? האם אברטון מצאה את מה שחסר לה כדי להתקרב למפעלים האירופאיים? כנראה שעוד לא ממש.

10. ווסטהאם – הבעיה של הפטישים הייתה ונותרה – הגנה בינונית. בהתקפה הלך האיש המרכזי אבל הגיע אחד טוב יותר. סבסטיאן האלר הוא שחקן של מספרים – בשנה שעברה היה מעורב ב-29  שערים עבור איינטרכט פרנקפורט וכל זאת למרות שהיה פצוע חודשיים. יחד עם פליפה אנדרסון, לנסיני, ירמולנקו ופורנאלס שהגיע מויאריאל – ווסטהאם היא קבוצה עם פוטנציאל למשחקים רבי שערים. בטח כשלמאמן שלה קוראים פלגריני.
שחקן מפתח – ללא ספק , האלר.

פול פוגבה מול אנגולו קאנטה. נפילת ענק? (Gettyimages)

11. ווטפורד – הצרעות לא עשו כמעט שינויים, (וולבק? יקווה להישאר בריא חודשיים ברצף) וסומכים על אותו סגל שלקח אותם אל עונה טובה בליגה וגמר גביע שירצו לשכוח. הקבוצות ברמה שלה התחזקו, ולכן ווטפורד עם שחקניה המנוסים, תפתח את החלק התחתון של הליגה.
שחקן מפתח – ג'רארד דאולפאו – מתנה גדולה לווטפורד. יכול להגיע גם ל15 שערים העונה. עוד לפני שיאו.

12. קריסטל פאלאס – צריך למתוח קו די ברור בין קבוצת המקומות 6-11 לאלו שבאות עכשיו. לפאלאס שמור המקום ה-12 עוד מהעונה שעברה אבל זהו באמת מקומה , כל עוד תשמור על היהלום שלה.
שחקן מפתח – ווילפריד זאהה. אין לדעת אם פאלאס שרדה את ליל ההעברות האחרון. אם זהה עדיין בסלהרסט פארק, רוי הודג'סון יכול להירגע. אם לא – פאלאס תיאבק עמוק למטה.

13. סאות'המפטון – הרבה בזכות המאמן, דורגה סותון במקום הזה. רלף הזנהוטל הוא נכס לקבוצה בינונית כמו הקדושים. ההתקפה מספיק טובה כדי להביא להישרדות נוחה יותר משתי העונות הקודמות.
שחקן מפתח – ג'יימס וורד פראוס – חצי עונה שניה מופלאה בעונה שעברה – ולמה שזה לא יימשך?

14. אסטון וילה – הקבוצה שהשקיעה השנה הכי הרבה כסף, רוצה לחזור אל הפרמיירליג כדי להישאר. זה יספיק למקום טוב באמצע החלק התחתון. ההגנה תהיה דומיננטית ועמוקה מספיק כדי לתת להתקפה האנמית מרווח נשימה מהתחתית.
שחקן מפתח – ג'ק גריליש. למרות כל שחקני הרכש הרבים, גריליש הוא האליל המקומי, והאיש שבידיו דין סמית שם את מפתחות ההישארות.

ג'ק גריליש. האליל המקומי ישאיר את וילה בליגה אך לא הרבה מעבר (Gettyimages)

15. בורנמות' – אי של יציבות כבר כמה שנים. מפתיע עד כמה האו רוצה לשמר את אותה יציבות כשאפילו על נייתן אקה -בלם בינוני במקרה הטוב – הוא נלחם בשיניים עם הצעות כספיות הזויות. בורנמות' לא מתחדשת, כי האו מאמין במה שיש.
שחקן מפתח – ראיין פרייזר . השילוב בינו לבין קאלום ווילסון ימשיך לחולל נפלאות. הצמד הכי פעיל בעונה שעברה בליגה כולה.

16. ברנלי – כמו האו, כך גם גם שון דייץ' מצליח לשמר סגל ותיק עם הרבה מאד שחקנים שעולים מעט בפנטזי אבל מייצרים לא מעט נקודות. הגנה יציבה וחזקה (תשאלו את פפ, ברנלי הוציאה את הנשמה לסיטי עד השער של קון במחזור ה36, אופי בריטי ואשלי בארנס אחד.
שחקן מפתח – אשלי בארנס אחד.

17. שפילד יונייטד – אז בכל עונה יש את זו שכולם מנבאים לה ליפול והיא בכל זאת שורדת בשיניים. בשפילד יונייטד יש את המרכיבים הנכונים לסוג הפתעה שכזו. דין הנדרסון המצויין חוזר לעוד עונת השאלה וכשיש לך שוער מוכשר שכזה הכל מרגיש הרבה יותר בטוח.
שחקן מפתח – פיל ג'אגיילקה. הנער בן ה36 חוזר הביתה אחרי 12 שנים באברטון. המנהיגות של אחד השחקנים הותיקים בליגה תהיה קריטית בעונה כזו.

18. ניוקאסל – טוב נו, מה לעשות, מישהי חייבת לרדת. האמת שמייק אשלי לא ראוי להישרדות. האיש שמחזיק מועדון ועיר של כדורגל כבני ערובה, ולא משקיע ולא מוכר, אמור השנה לראות את המועדון יורד ליגה. לסטיבי ברוס החביב אין את היכולות של רפא בניטס שעזב, ולמרות שהסגל לא שייך לאחד מהשלושה החלשים בליגה, המגפייז מועמדים רציניים להיפרד מהליגה הבכירה. תקראו לזה קארמה, אולי סתם מיאוס בקהל, אולי גם וגם.
שחקן מפתח – ג'ואלינטון. ופה בדיוק הבעיה. רונדון ופרס עזבו, והאיש שכבש שבעה שערים בלבד בהופנהיים אמור להצעיד את ניוקאסל לתהילה…

סטיב ברוס. המגפייז בדרך לעונה מסיויטת (Alex Livesey/Getty Images)

19. ברייטון – פוטר הגיע, יוטון נפרד. ברייטון לא חיזקה את עצמה הקיץ ותמשיך את 2019 המזעזע שלה. הקבוצה הכי חלשה במחצית העונה השניה אשתקד, מסומנת על ידי רבים כיורדת בטוחה.
שחקן מפתח – גלן מארי. דאנק ודאפי ימשיכו להיות עוגנים מאחור. אז רק מארי יכול להציל את המועדון עם 15 שערי ליגה העונה. ספק אם זה יקרה.

20. נוריץ' – ממש הערב נוריץ' תגיע לאנפילד כדי לקבל בראש. סוג של קבלת פנים, מראה לעונה כולה. קבוצת צ'מפיונשיפ טהורה, נטולת ייחוד ויתרון יחסי של ממש, שתשוב כנראה בעוד 9 חודשים אל המקום אליו היא שייכת. ויסלחו לנו כל הקנריות באשר הן.
שחקן מפתח – רלף פארמהן. אחלה שוער , אחלה רכש. אבל לא יספיק.

אז גם אם טעינו במיקום אחד או שניים או עשרה… עימכם הסליחה – העיקר שהדבר האמיתי מתחיל. תבלו.