אפשר להכריז על זוכה במרוץ האליפות? כנראה שאין מנוס

איבדו את העונה? שחקני מכבי חיפה (מאור אלקסלסי)

הקלישאה הכי טובה, שמשתמשים בה פחות מ"משחקים משבת לשבת", היא ש"מה שלא שבור, לא מתקנים". סיינסברי לא טוב מספיק, אבל זה כן הספיק עד עכשיו? מה חבשי יעשה במקומו, יחביא את הכדור מתחת לחולצה? ומה הסיפור הזה עם מאבוקה, במכבי חיפה שכחו כבר מה היה להם במשחק מול מכבי ת"א בבלומפילד? וכך קבוצה יצירתית, ניסתה להסתגל לא רק ליריבה מתגוננת אלא גם להרכב חדש, ואיבדה אולי את העונה.

לא קוברים מרוץ אליפות 15 מחזורים לסיום, במצב של חמש הפרש, אבל כשמדובר במכבי ת"א הבלתי מנוצחת, שסופגת 0.25 שערים למשחק, כנראה שאין מנוס.

2. אחת הסיבות המרכזיות לנסיגתו של הכדורגל והכדורגלן הישראלי, היא העובדה שנוצרו פערים תקציביים, קהילתיים ומקצועיים מובהקים בין 4-5 קבוצות בליגה לכל השאר. אז 4-5 קבוצות משחקות כדורגל, לפעמים בלית ברירה, שמשאיר אצלן את הכדור ב-60-65 אחוז מהזמן. לכל השאר נוח העניין הזה, שהן לא מחזיקות את הכדור, מתבצרות היטב, ומפתחות שיטות מגוונות לנצל את השטחים משאירים להן כדי ליעל התקפות מתפרצות ולנצח משחקים. כלומר, יש גם קבוצות טובות על הניר, עם שחקנים יצירתיים על הנייר, שמשחקות כך. הן גם יכולות לנצח 0:4, ולהפסיד כמעט בכל הפרמטרים שסופרים בסטטיסטיקה.

אז ככה היה המשחק בין הפועל ת"א להפועל חיפה. הפועל ת"א שלטה ותקפה, פגעה בקורה, כבשה שער שנפסל (בצדק) על מילימטרים, ואז חטפה עקיצה. בניגוד למכבי חיפה שנעקצה על הבאזר, הפועל ת"א נעקצה אי שם במאה שעברה, ולא השכילה לא רק להשוות, אלא לייצר מצב הבקעה איכותי. התבטלות מוחלטת לנוכח תוצאה גרועה.

התבטלות מוחלטת לנוכח תוצאה גרועה. שחקני הפועל ת"א (דני מרון)

אתמול נכבשו שלושה שערים בארבעה משחקים בליגת העל, זה תוצר מובהק לחוסר הרצון של רוב הקבוצות להרפתקנות וחוסר היכולת של הקבוצות הדומיננטיות לייצר מזה משהו. הכדורגל פה חסר מעוף, חסר פתרונות יצירתיים, חסר שחקני קלאץ'. אופס, מתנצל בפני עומר פדידה.

3. כישרונות לא מאוזנים יוצרים לפעמים בעיות למאמנים ובעלי בית. לפעמים זו האבחנה של עלות מול תועלת ולפעמים האבחה של יתרונות מול חסרונות.

רן בן שמעון הגיע למ.ס.אשדוד ושם יהבו על שגיב יחזקאל. אפשר בשקט ליפול בקסמיו של יחזקאל, דריבליסט ברמה גבוהה, מהיר מאוד, משנה כיוון. אפשר גם לקבל שערות לבנות או להקריח ממריטתן מבעיותיו המקצועיות של יחזקאל. הוא לא רואה אף אחד סביבו, הוא אנוכי באופן מחריד והוא לא מייצר מספרים באופן יחסי לפוטנציאל שלו.

יחזקאל היה זה שהשער שלו העלה את נבחרת הנוער בפעם האחרונה לאליפות אירופה וכל השחקנים כבר בשנתם ה-25. מהנבחרת הזו מיכאל אוחנה הפך להעברת ענק, עדן שמיר בסטנדרד ליאז', דור פרץ היה צריך להיות גבוה מזה, עאיד חבשי רץ לאליפות, רמזי ספורי משחק במועדונים גדולים, ורק שגיב יחזקאל מגרד את הבינוניות. אתמול הוא היה ההבדל בין תיקו לניצחון וממש לא רק בגלל ההחטאה השלומאלית למסירה של דין דוד, אלא בגלל כל המצבים הקודמים שלא הביא למימוש.
לפעמים עדיף דין דוד שהוא מחמיצן נוראי אבל שחקן קבוצתי, משחקן שכבר שנים מתעקש לרוץ על ספידים לתוך הקיר.

מתעקש לרוץ על ספידים לתוך הקיר. שגיב יחזקאל (לירון מולדובן)

והערה אחת על פרישתו של אייל סגל ממכבי נתניה. לפי הפרסומים זה בגלל דוח לא מהודק שהגיש כנגדו השופט בר שחרור, אותו שחרור שבשבוע שעבר בליגה א' שפט בצורה בעייתית – מקצועית והתנהגותית – את המשחק בין עירוני אשדוד לירמיהו חולון ויש לו בגוגל יותר אזכורים מנעמה יששכר. הכדורגל שלנו גם ככה מאוד שברירי, אם הוא יהיה תלוי בשופטים לא סולידים, זה הסוף שלו. הגיע הזמן שאיגוד השופטים יעשה בדק בית, או לפחות ינקה את העשבים השוטים.

4. הפועל חדרה היא אניגמה, היא סטירה מצלצלת על פני כל הפרשנים. אורי גוטמן עשה בה 50 אחוזי הצלחה והתפטר במה שנראה כמו התערבות. שרון מימר עשה 54 אחוזי הצלחה, וחמישה מחזורים לסיום הליגה הסדירה, הוא וחדרה במקום השישי, 12 נקודות מהקו האדום, מול קבוצות שלא השיגו יותר מההפרש הזה ב-21 מחזורים. בסוף הם יהיו בפלייאוף העליון כי המחשבה הזו שחדרה היא אפיזודה חולפת רק עושה אותה יותר נחושה ורעבה להוכיח ההיפך.

יש רק מילים טובות להגיד על הפועל חדרה, למרות שקבוצות הנוער הולכת לשוב לליגה הלאומית אחרי שנתיים בלבד בליגת העל, כי היא יודעת את מקומה, לא משתגעת ברכש, לא משתגעת גם בסגנון המשחק. שאפו.