הראיון עם טל בן חיים נערך בדיוק ביום ההולדת ה-38 שלו. אני שואל אם הוא חושש לדבר על הגיל שלו, כי זה הגיל שבו כדורגלנים מובילים מתחילים את שאלת "יחסינו לאן" עם הקריירה שלהם. לפני 22 שנה הוא החל להתאמן בקבוצת הבוגרים, 11 שנה מהקריירה הזאת הוא עשה בחו"ל. הצלחה כבירה בבולטון (קבוצה שהייתה כל הזמן במקומות 15-17, איתה הגיע לגביע אופ"א, מרחק לא רב ממקום בצ'מפיונס) וקריירה אדירה באירופה.
את יום ההולדת הזה הוא חוגג בצל תקופה לא פשוטה. פחות דקות משחק העונה, פציעה שהעיבה וכמובן, "אף פעם לא הייתי טיפוס של חגיגות, לאורך כל הקריירה אנשים הלכו לבלות, אני הלכתי לישון מוקדם. הם חזרו בבוקר, ואני הלכתי להתאמן. בשבילי, לחגוג בבית עם המשפחה זה מספק ועונה לי על כל הצרכים, במיוחד בימים כאלה שיש כאוס במדינה. הרבה אנשים חולים, אנשים מתים. אין יותר מדי מצב רוח לחגיגות", הוא אומר. "פתאום אתה מוצא עם הילדים זמן שלא היה, לשבת על שיעורים, לבשל להם, לעשות אימונים משפחתיים. אלה דברים שאתה לא יכול לעשות בשגרה. בתור שחקן כדורגל, אין לך תמיד את הזמן לדברים האלה. כנראה שזה היה חסר מאוד לכולם, גם לי וגם להם".
ההגעה לבית"ר לא עברה חלק. זה התחיל עם קריאות מהיציע ומהר מאוד עבר כמעט לפסים אלימים, עם אוהדים שהגיעו כדי להטריף את השחקנים לפני משחק מול הפועל תל אביב והתקרבו אליו עד כדי מרחק נגיעה. "הגעתי לבית"ר בלי הכנה לעונה, זה שאני מקצוען ואני רץ כל יום ועושה חדר כושר, זה עדיין לא מביא אותך לכושר משחק. הגעתי לבית"ר והצוות ידע שאני לא בכושר. לא עשיתי אף משחק הכנה ואחרי שלושה אימונים גיא לוזון נתן לי לפתוח במשחק הראשון בליגה. אתה יכול להבין מה קרה".
ספר לי על זה.
"התוצאות לא היו טובות, שלושה או ארבעה משחקים הספיקו ואז הקהל של בית"ר הביע את דעתו עליי. אתה יודע מה הקטע? שממש הסכמתי איתם. הייתי חלוד, הייתי כבד, לקח לי זמן להיכנס לכושר. אחרי שלושה משחקים פתאום הצגתי את היכולת שכולם ציפו אליה. הרגשתי בכושר, הורדתי חלודה, פתאום הייתי השחקן היחיד שהאוהדים קוראים לו אחרי משחק. היום הם מעריכים, כי אני משקיע ונותן הכל. באחד האימונים קרה מה שקרה עם האוהדים. הייתה תקופה שבאו להטריף אותנו, בטח לפני הפועל. התוצאות לא היו טובות, אתה יודע מה? עשו לנו אחלה השכמה".
"פתאום הייתי השחקן היחיד שהאוהדים קוראים לו אחרי משחק" (אודי ציטיאט)
בגיל 38, אתה עדיין שומר על הגוף יותר מכל שחקן אחר בקבוצה. איך זה קורה?
"יש שחקן מסוים שצריך לזקוף לו את זה. תראה, אני שומר על אותה תכנית אימונים. לצערי עברתי העונה פציעה לא פשוטה שמנעה ממני לקחת חלק פעיל במשחקים. עשיתי הכל, אם זה ללכת לרופאים הכי טובים, זריקות, אבל עדיין כאב לי. זה מתחיל בתזונה, אני אוכל לפי הספר, עושה אימוני כוח, יוגה. התאמנתי עם השחקנים הטובים בעולם, אבל גארי ספיד ז"ל היה ההשראה שלי בבולטון. באתי כשחקן צעיר והוא לקח אותי תחת חסותו. הייתה באה מורה ליוגה, רק אני והוא היינו מתייצבים לפני האימון. ראיתי איך שחקן בן 36 שומר על הגוף, איך הוא אוכל ומתאמן, כמה אקסטרה הוא עושה והבנתי שזה מה שאני רוצה להיות. זה השחקן שרץ הכי הרבה בבולטון בגיל הזה, אז שאלתי את עצמי מה קורה שם. ברגע שיש לך פיגורה כזה לידך, ואתה רואה איך הצעירים לא שומרים על עצמם, אתה מבין מה אתה צריך לעשות".
ומה עושים באנגליה?
באנגליה הם יכולים לשתות, לבלות אחרי משחקים, אבל ברגע שהם עולים לאימון והמשחק, הם עושים סוויץ' בכזה טירוף: יותר ספרינטים, הם יותר חזקים ויותר מהירים מאיתנו. ברגע שאתה עולה לכל אימון ומשחק ומתנתק, אז אין בעיה. הבעיה מתחילה ברגע שאתה גם לא עושה את הדברים במגרש וגם יוצא ומבלה. פה בישראל, המנטליות שונה. יש הבדלים ברמות, אנחנו לא מתקרבים אפילו".
החזרה לישראל האירה לו פנים. במכבי תל אביב הוא לא היה עוד שחקן, אבל ככל שהזמן חלף היה נראה שקיבל פחות הערכה מהצוות, בעיקר מג'ורדי קרויף שהחליט לא להשאיר אותו לעונה נוספת. "בניגוד למה שחושבים, לא הייתה להם אופציה עליי. היה לי חוזה לשנתיים והארכנו אותו. גדלתי שם מגיל שש, אנשים יודעים מה זה מכבי בשבילי. זה נכון שאני מרגיש שאולי היה לי מקום. אבל לכל דבר יש את הזמן שלו".
"בניגוד למה שחושבים, לא הייתה למכבי אופציה עליי" (אריאל שלום)
בוא נדבר על המעבר לבית"ר. מה ההבדל בין עונת קלינגר לעונת רוני לוי?
"שהעונה הביאו לכאן שחקנים מהשורה הראשונה. עלי מוחמד היה השחקן הכי טוב במכבי נתניה, ליוואי היה המצטיין של קריית שמונה, פרדי פלומיין היה הכי טוב בחדרה. גדי קינדה הוא שחקן שחקן. לצערנו אוחנה נפצע, אבל הוא שחקן ברמה מאוד גבוהה. קשה לי לדעת מה היה קורה איתו. מיכאל הוא שחקן שאין ספק שהיה מוסיף לנו. אם היינו נאבקים על אליפות? קשה לדעת. בוא נאמר כך: אם מיכאל, ורד ואני היינו בריאים כל העונה, כמובן שדברים היו נראים אחרת. לא יודע אם היינו מאיימים על מכבי, יש להם את השחקנים הכי טובים בארץ. איביץ' לא נותן להם אפשרות לזוז ימינה ושמאלה. המכונה עובדת כמו שצריך. בבית"ר דברים צריכים להיבנות, זה לוקח זמן. במכבי תל אביב השחקנים רצים תקופה ביחד. אם השחקנים ירוצו יחד תקופה ארוכה, התוצאות יהיו יותר טובות".
דיברו בתחילת העונה על אליפות.
"בבית"ר יש סגל שחקנים טוב, אבל לא מספיק עמוק. ראית מה קרה כשארבעה שחקנים נפצעו – רוני התחיל לעלות שחקנים מהנוער. יש פה תהליך טוב מאוד, חוגג מראה השפעה, אכפתיות, עושה את כל המהלכים הנכונים כדי שהקבוצה תיבנה בצורה טובה. גם מכבי לא לקחה אליפות אחרי שנה ושנתיים. עם סבלנות ושחקנים טובים שהביאו וימשיכו להביא, בית"ר תהיה בצמרת הגבוהה. השאיפה היא לקחת תארים".
אתה מחפש יציבות במצב היום?
"אנחנו יודעים כרגע איך נכנסנו למצב הזה, אבל אף אחד לא יודע איך נצא ממנו. הכדורגל יחזור לעצמו והקהל יחזור, השחקנים יחזרו לתפקוד מלא. זה יקרה".
כשיוסי בניון הגיע לבית"ר, אמרו שלא תסתדרו, שיש משקעים מימי הנבחרת.
"אני ויוסי כבר לא ילדים, אנחנו במקום אחר היום. ניסו ליצור סכסוך בנינו וכל רגע המציאו דברים עלינו. זה דבר שלא היה, גם במכבי היחסים היו טובים מאוד. אני לא מתייחס לרכילות זולה, בטח לא על מה שכתבו בתקופת הנבחרת. גם היום אנחנו מדברים, גם באימון".
יוסי בניון. "ניסו ליצור סכסוך בנינו" (מאור אלקסלסי)
איך היחסים שלך עם רוני לוי?
"רוני מאמן מצוין, יסודי מאוד. מתי שהייתי בריא העונה, שיחקתי. הבעיה היא שהייתי פצוע, וכשחזרתי נפצעתי שוב. שיחקתי בתפר הזה, אבל ברגע שאתה לא משחק כל כך הרבה זמן ופצוע, אתה צריך להתאמן שבועיים כדי להיכנס שוב לכושר. לא היה לי את זה אחרי ששיחקתי. בכל שיחה עם רוני, הוא הסביר לי כמה אני חשוב למערך, הוא מבקש שאשמור על עצמי. בתקופות שלא שיחקתי, הוא אמר שהוא רוצה לוודא שאני בסדר, שהוא לא מכניס אותי מהר מדי כי השלבים הבאים לפנינו. יכול להיות שהיו משחק או שניים שבהם שאלתי למה אני לא בסגל או בהרכב. כנראה שהייתי צריך לשמור על עצמי".
אצל קלינגר שיחקת יותר. עונה שונה לגמרי.
"בעונת קלינגר התחילו לבנות את הקבוצה, נכנס בעלים חדש, היו הרבה יועצים ובכמה ימים האחרונים של ההעברות היינו צריכים לקבל החלטות מהירות. כשלא מתחבר הקהל לוחץ, שחקנים צעירים נכנסו ללחץ ונהיה בלאגן. זה לא פייר לשפוט את ניר כי הוא הגיע באמצע העונה, באמצע משבר, מתחת לקו האדום. עם לחץ, עם שחקנים צעירים, קשה לתפקד. הוא הצליח לתת שקט ולכן נחלצנו ונשארנו בליגה. עם רוני הסיפור אחר, בתחילת העונה הוא הביא שחקני רכש, מינו את יוסי שעבר כמה דברים בכדורגל. הוא עשה רכש של שחקנים יוצאים מן הכלל. אלה סיטואציות שונות מאוד. בניון מעורב בכל דבר שקורה. הוא בא לאימונים, מסתכל מהצד".
גם חוגג מעורב, אפילו יותר מרוב הבעלים כאן.
"במכבי תל אביב הבעלים בחו"ל, בא פעם בשנה לארץ. אבל יש פה מספיק בעלים מעורבים בכדורגל. אלונה מעורבת, ג'קי מעורב, גם אברמוב".
הוא צריך להשאיר את רוני לוי?
"רוני מאמן מצוין, אבל באותה נשימה שחקן לא צריך לומר אם מאמן צריך להמשיך או לא".
"יכול להיות שהיו משחק או שניים שבהם שאלתי למה אני לא בסגל או בהרכב" (דני מרון)
אתה לא עוד שחקן.
"יש מנהל מקצועי, יוסי בניון, ואם הוא רוצה את רוני הוא יקבל את ההחלטות הכי טובות לקבוצה".
סוגיית הקיצוץ לא פסחה גם על טל בן חיים. השבוע חתם הבלם על הסכם הקיצוץ, שנכנס לתוקף לאחר ששני השחקנים הצרפתים של הקבוצה, אנטואן קונטה ופרדי פלומיין, הגיעו להסכמות ביום שני וחתמו עליו.
כמה היה קשה לך לקצץ? 25 אחוז זה סכום לא מבוטל, אבל נמוך לעומת שאר הגדולות.
"ברגע שבעלים משקיע עשרות מיליוני שקלים מכיסו הפרטי ותורם לקהילה, ברגע שהוא מנסה לשנות את כל הנושא של הגזענות וגם מצליח, אתה לא אומר לו לא. אני לא רואה גזענות בבית"ר. אני רואה קמפיינים של 'ואהבת לרעך כמוך' ו'והדרת פני זקן'. הוא בא ואמר לנו: 'המצב הוא שכולם מפסידים', בצורה הכי ישירה הוא מסביר שכולם נפגעים, אז לא היה אחד שסירב. ההסכמה הייתה מידית. הוא יזם שיחה בזום. כשהוא בא בגישה הזאת, כולם הסכימו".
לא בדיוק. פלומיין וקונטה סירבו תחילה לקצץ, עד יום שני לפחות.
"היה להם קשה יותר להבין. הם לא מדברים אנגלית, במיוחד הצרפתים. כשאתה בא כזר למדינה ולא מבין מה קורה, יש בעיה. ברגע שהסבירו להם הם הסכימו".
דיברת קודם על גזענות. מרגישים שינוי לעומת העונה שעברה? האוהדים של בית"ר משמיעים פחות נהמות?
"ברור שאני מרגיש את השינוי. בכל קבוצה שהייתי יש קומץ יותר פנאטי, זה בסדר וחלק מהכדורגל. אבל בית"ר קבוצה שמייצרת כותרות, כמובן שאם יש משהו שם, אירוע גזעני, זה מייצר עניין. העונה יש יותר כותרות על כדורגל".
משה חוגג. "העונה יש כותרות על כדורגל" (דני מרון)
אחרי ההדחה מהגביע הם היו פחות נעימים. לא שיחקת, אבל איך היו התחושות בחדר ההלבשה?
"זה היה הרגע הכי קשה העונה. חושב שהיינו יכולים ללכת חזק מאוד בגביע השנה. זה רגע לא קל למועדון. מכבי פתח תקוה הציגה יכולת טובה מאוד במשחק הזה, הבעיה היא שאצלנו יותר מדי שחקנים היו מתחת לרמה. זה עוד לא קרה העונה. לא באנו שאננים, עשינו הכנה לפני המשחק. הייתי פצוע ולא התאמנתי אבל נכנסתי לאספת הווידאו אז אני יודע: רוני עשה אותה בצורה רצינית, התייחסנו אליה כמו לקבוצה בליגת העל, כמו לפני משחק ליגה. דיברנו גם על השחקנים הדומיננטיים, שלהם גם מצבים נייחים, אז קשה לומר שזלזלנו. קשה להסביר מה לא עבד באותו משחק. גם ראשל"צ קבוצה מהלאומית ובאנו באותה הכנה. אבל שם ניצחנו 0:5".
אתה רואה מהצד את אור זהבי משחק לפניך. זאת העונה האחרונה בבית"ר?
"לאורך כל הקריירה לא אהבתי לדבר על עצמי, אבל עובדתית, רוב העונה הייתי פצוע. מקווה שתינתן לי הזדמנות להמשיך בבית"ר בעונה הבאה ולעזור לקבוצה להשיג את התהליך. יש לי הרבה מה לתת, לצערי השנה לא נתתי, אני מרגיש שיש לי מה לעשות כאן ומקווה שאוכל לתרום".
מדברים על אפשרות שתפרוש בתום העונה.
"אתה יודע, אני יושב בבית כמה חודשים עם הפציעה, עכשיו עם הקורונה, אני כבר משתגע. אני לא רואה את עצמי פורש כרגע ולא רואה איך אני מסתדר עם פרישה. משעמם לי. אני מטפס על הקירות בבית. אתה רוצה שאפרוש עכשיו?".
לא חושב על פרישה. טל בן חיים (מאור אלקסלסי)
אשאל את זה אחרת: על פי מקורות שונים, אתה מתכנן להודיע על פרישה מהנבחרת עוד השנה.
"אני רוצה לחזור לכושר. מה שמעניין אותי כרגע זה לחזור מהפציעה כמו שצריך".
אתה רוצה לדבר על פוליטיקה?
"פחות".
ובכל זאת, בטח יש לך לומר על הפוסט של שכטר והרשימה המשותפת.
"דיברנו לא מזמן. איתי ילד נהדר, כל הדבר הזה עשה רעש כי אין כדורגל. בתקופה של קורונה, הכל תופס יותר כותרות. אל תדאג, הוא לוקח הכל בפרופורציות. הוא לא התרגש. יש לו לב גדול, הוא לא מתרגש מהדברים האלה".
בעבר התבטא טל בן חיים לא מעט פעמים בעניין אברם גרנט וצ'לסי. הפעם הוא ביקש לדלג על כך. מי המאמן הכי גדול שאימן אותך, שאלתי. "יצא לי לעבוד עם הרבה מאמנים טובים, לקחתי מכל אחד. מוריניו אימן אותי בצ'לסי, מה אפשר לומר יותר מזה? יכול להיות שאחליט שקריירת אימון זה הקו שלי, אז יש לי מה לקחת ממנו", הוא אומר. "לקחתי לא מעט גם משחקנים. טרי, למפארד, דרוגבה, אוקוצ'ה, אנלקה, רוביניו וכמובן – גארי ספיד. ההשראה שלי".
בן חיים עם מוריניו לאחר הצגתו בצ'לסי. בדרך לקריירת אימון משלו? (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?