השם של של פרופסור שאול שרייבר, יו"ר הוועדה למניעת סימום בספורט בישראל (WADA), עלה לתודעה לפני מספר חודשים בעיקר בהקשר לפרשת סוני ווימס, שנחתך ממכבי תל אביב אחרי שלא השלים בדיקת סמים והושעה השבוע כזכור מכל פעילות לארבע שנים בנוסף, בעונה שעברה כשלו עוד שני כדורסלנים בליגת העל בבדיקות סמים – שחקנה של בני הרצליה אמאדי אנג'אי (הושעה יחד עם ווימס גם כן לארבע שנים) ושחקנה של עירוני נהריה יינסי גייטס.
את אותן בדיקות ביצעה הסוכנות בראשותה עומד שרייבר. כעת, אחרי התפוצצות פרשת שיר צדק ולפני הדיון בערעורו של של שחקנה של הפועל חיפה, מהראן לאלה, שייערך ב-18 באוקטובר (הורחק לשנתיים על ידי ההתאחדות בגין שימוש בחומר אסור), בראיון לאתר ספורט1 מסביר שרייבר על החומר שנטל בלם הפועל באר שבע, העונש שעלול להיגזר עליו, מדוע הבדיקות בכדורגל, בניגוד לרוב הענפים, מבוצעות באופן עצמאי על ידי ההתאחדויות ולא על ידי הסוכנות בראשה הוא עומד וגם מספק מידע מעניין אודות אותה בדיקה מסתורית של ווימס.
"האוקטופמין (החומר שנמצא בדמו של צדק – נ"צ) דומה לנרו אדרנלין, כלומר הוא מגביר את לחץ הדם וזרימתו אל תוך האיברים", אומר שרייבר, "הוא ממריץ והוא אסור בדיוק בגלל זה. כל חומר נכנס לרשימה אחרי דיונים פרטניים בסוכנות". אותה רשימה אגב עודכנה אתמול, לתשומת ליבן של הקבוצות.
השיטה המשפטית בכל נוגע לסימום: "בכל הנוגע לסמים אין את חזקת החפות. ספורטאי שכשל בבדיקה צריך להוכיח איפה הטעות, או למה נמצא חומר ולא צריך להיות".
ההשוואה בין פרשת צדק לפרשת מהראן לאלה: "החומר האסור מגביר את היכולת של הספורטי ביחס לספורטאים אחרים, אני לא חושב שיש פה עניין של דרגות חומרה. בספורט אין שימוש במילים מכובסות כמו "סמים קלים", אין אבחנה בין השימוש באותם חומרים. ברגע שנמצא חומר אסור ההשעייה על פי התקנון היא לארבע שנים. ברגע שמישהו משתמש בחומר אסור הוא "דופק" את האחרים. אין בזה הקלות".
שיר צדק. אין חזקת החפות (מאיר אבן חיים)
גל המקרים שנחשפים בישראל: "גם בקבוצות שתחתינו נמצאים מקרים של שימוש בחומרים אסורים. המודעות בארץ של הספורטאים ושל הצוותים שעוטפים אותם היא חלקית בחלק גדול מהמקרים; לא יודעים מה מותר ומה אסור, לא יודעים להיזהר בתוספי המזון ולא ערים לזה שחלק קטן מהחברות לוקחות אחריות על רמת "הניקיון" של החומרים. חלק מהחברות שמות כל מיני חומרים "זבלה". אותם חומרים אסורים מסכנים גם את בריאותם של הספורטאים שנוטלים אותם. בן אדם ששומר כשרות או צמחוני לא בודק מה הוא אוכל במסעדה? יש באתר שלנו קישור לרשימת החברות אשר לוקחות אחריות על רמת "הניקיון" של החומר".
פיקוח כל נושא הסימום בכדורגל על ידי WADA: "זה תהליך שמתרחש, ישנה התכנסות. אני מאמין שזה יקרה בסופו של דבר".
סוני ווימס. אותו בכלל לא בדקו (עדי אבישי)
לסיום, בניגוד לדעה הרווחת במקרה של סוני ווימס בחורף 2017 מסתבר שאנשי הסוכנות לסימום, שהוזמנו על ידי הנהלת מכבי תל אביב, לא באו לחפש "סמים חברתיים" על פי הדעה הרווחת. "הבודקים שהגיעו לא באו לחפש מריחואנה", שופך שרייבר אור על הבדיקה שעוררה סערה, "מריחואנה היא חומר אסור לשימוש בתחרות, אך לא מחפשים אותו באימונים כפי שהיה במקרה של סוני ווימס. לבודקים יש פרוטוקלים מובנים כך שאני לא יכול להנחות את אותן מעבדות מה לחפש. באימונים לצורכי העניין יכול להיות שיהיו 100 ספורטאים 'בסוטול', אך אף אחד לא ייפול בבדיקה שכן לא מחפשים את החומר מחוץ לתחרות (ההגדרה המשפטית של "תחרות" היא החל מ-12 שעות לפני שהחלה – נ"צ)". ווימס כזכור לא השלים את הבדיקה, כך שלא משנה מה חיפשו הבודקים ומה לא, רק הוא כנראה יודע מה הוא נטל, אם בכלל.
מה דעתך על הכתבה?