אחד הפספוסים הגדולים בתולדות ריאל הפך ליהלום הכי נוצץ של ברצלונה

את גמר הסופר-קופה מול אתלטיק בילבאו סיים ליאו מסי מתוסכל עם כרטיס אדום ראשון בקריירה בברצלונה, אבל שבוע וחצי קודם לכן הוא קרן מאושר במפגש ליגה מול אותה היריבה, במיוחד אחרי ששלח לרשת כדור שקיבל במסירת עקב מפדרי. הפרעוש חיבק בהתלהבות את חברו הצעיר והודה לו על האסיסט האמנותי, וזה הרגיש כמו דז'ה וו, כי גם במשחק האחרון של 2020 הבקיע מסי אחרי מסירת עקב פנומנלית של פדרי. היה זה שער היסטורי, ה-644 במספרי במדי בלאוגרנה – שיא כל הזמנים בקבוצה אחת, מעל פלה במדי סנטוס – אבל פדרי היה האדריכל. שני בישולים בעקב למסי… מי עוד בעולם יכול להתגאות ברקורד כזה? רק נער בן 18 שחי ונושם בארסה.

צפו בתקציר גמר הסופר-קופה

מסי נהנה עד הגג לשתף פעולה עם פדרי. הנתונים הסטטיסטים מגלים כי הארגנטיני מחלק מסירות רבות לשחקן הצעיר ביותר של בארסה, ומקבל ממנו כדורים רבים בחזרה. ההבנה ביניהם היתה מצוינת מהרגע הראשון, בניגוד לכוכבים מוכחים הרבה יותר שהתקשו למצוא שפה משותפת עם הקפטן. אנטואן גריזמן ופיליפה קוטיניו עדיין מנסים לעשות זאת ללא הצלחה מיוחדת. מסי היה מרוצה מאוד לשחק לצד לואיס סוארס וניימאר. קודם לכן, הוא היה מאושר אפילו יותר לחלוק את המגרש עם צ'אבי ואנדרס אינייסטה. הכעס והרצון הפומבי לעזוב בקיץ האחרון נבעו, בין היתר, מהתחושה שלא נשארו בסגל שחקנים שמבינים אותו, במיוחד אחרי שהחלוץ האורוגוואי נזרק בנסיבות מחפירות. אלא שאז הוא גילה את פדרי – ומצב הרוח על המגרש החל להשתפר בהדרגה. כי יש בפדרי משהו שמזכיר את אינייסטה. אחרי הכל, זה האליל האולטימטיבי שלו.

הוא לא קטלוני, ואפילו לא גדל בלה מאסיה, אבל ברצלונה נמצאת ב-DNA שלו. פדרי נולד במשפחה של אוהדי ברצלונה שרופים בעיירה טגסטה באיים הקנאריים, ומהימים הראשונים בקבוצת הנוער המקומית הקטנטנה הושווה לאנדרס הקדוש. הבנת המשחק האנטואטיבית שלו הקסימה כל מי שראה אותו בפעולה. כמו אינייסטה, פדרי יודע לנווט את המהלכים ורואה דברים שאחרים לא מסוגלים לאתר אפילו בצפיה בטלוויזיה. הכשרון שלו יוצא דופן, ולא לחינם הוא שיחק תמיד עם נערים בוגרים ממנו, וסקאוטים נהרו למשחקיה של חובנטוד לאגונה כדי לעקוב מקרוב אחרי ביצועיו.

באופן ביזארי, דווקא נציגי בארסה באיים הקנאריים לא הבינו את הפוטנציאל. לעומתם, אנשי ריאל מדריד ידעו שמדובר בשחקן של פעם בדור, ועשו הכל כדי לארגן לו מבדקים בבירה. ואולם, מסיבה הזויה כלשהי, המבחנים האלה נערכו בפברואר 2018 דווקא בתקופה הקרה ביותר של השנה. זה לא היה סתם חורף, אלא סופת שלגים מטורפת. ביומיים הראשונים, האימונים בוטלו כלל כי פדרי לא הצליח לצאת מבית המלון. ביומיים שלאחר מכן, הוא התרוצץ על קרח ובקושי עצר את הכדור. תנסו לדמיין נער בן 15 מהאיים הקנאריים בסיטואציה הקומית הזו, ועוד לבוש בחולצת המועדון שהוא נוהג לשנוא. בדיעבד, ייתכן שהיה זה אחד הפספוסים הגדולים בתולדות ריאל – לא פחות.

זה גם הרווח הגדול של ברצלונה, כי זמן קצר לאחר מכן הוחתם פדרי בלאס פלמאס – מעבר לא טריוויאלי עבור מי שגדל בצד של טנריפה. כאן כבר קיבלו בבלאוגרנה דיווח נוסף אודותיו, וחוסה מריה באקרו נשלח במיוחד על מנת להתרשם. 10 דקות הספיקו כדי שיסכים עם הסקאוט כי פדרי הוא ברצלונה בלב ובנפש. המגעים היו מהירים למדי, ובספטמבר 2019 נחתמה עסקה פנומנלית עבור כל הצדדים. יש ביקורת רבה מאוד על ההנהלה של ברצלונה בעשור האחרון, אך כאן היא פעלה באופן מושלם. ללאס פלמאס הוצע לחלק את הסיכון – התשלום הראשון יעמוד על 6.5 מיליון יורו בלבד, אך אם יממש הקשר את הפוטנציאל ויגיע למספר הופעות מסוים בהרכב, יופעלו הסעיפים השונים, והסכום הסופי יכול להאמיר עד 25 מיליון.

"פדרי הולך להיות הרכש המוצלח שלנו בכל הזמנים, וגם המכירה המוצלחת ביותר", הכריז אז נשיא לאס פלמאס, מיגל אנחל ראמירס. הוא צדק. בעונה שעברה, גם אחרי השלמה העסקה, הושאר הנער במדים הצהובים-כחולים בהשאלה, והצית את הדמיון. המאמן פפה מל לא היסס לזרוק אותו למים העמוקים על אף שהיה אז רק בן 16, ופדרי הפך לשחקן המצטיין בליגה השניה, ובפער ניכר. המעבר שלו לבוגרים היה חלק באופן מדהים. מבנה גופו אולי נראה שברירי, אבל הוא לא התרגש מדבר. "מעולם לא ראיתי שחקן כזה", אמר הבלם הוותיק אייטאמי. "הוא השתלב מיידית, כאילו לא היתה שום קפיצת מדרגה".

וזה בדיוק מה שקרה גם בברצלונה. בקיץ, לפני שהכיר את פדרי, סבר רונאלד קומאן שכדאי לשלוח אותו בהשאלה – כי מה נער בן 17, הצעיר אפילו מאנסו פאטי, יכול לחפש בקאמפ נואו? אחרי האימון הראשון, כבר שינה ההולנדי את דעתו. היה ברור שחייבים להשאיר אותו. זו היתה גם דעתו של מסי. מאז ימי אינייסטה לא היה לו פרטנר כזה. היו שפינטזו כי קוטיניו יהיה היורש של אנדרס הקדוש, היו שייעדו לתפקיד זה את פרנקי דה יונג. בפועל, בא בחור צנוע מהאיים הקנאריים ועשה זאת טוב מכולם. הוא עדיין ממש לא אינייסטה. רחוק מכך. אבל הוא הדבר הכי קרוב שאפשר במגבלות הקיימות, ויש עוד המון מקום לשיפור. אם הנסיקה תימשך, ההקבלה הזו לא תהיה מופרכת.

בשלושת המחזורים הראשונים שולב פדרי כמחליף, אבל אז נכנס להרכב – ומאז קשה מאוד להוציא אותו משם. עוד לפני שחגג יום הולדת 18 בנובמבר, הוא הפך לחלק אינטגרלי בבארסה. בלי רעש וצלצולים, בלי אגו, וגם בלי מאמץ מיוחד. הוא פשוט שחקן ברצלונה טבעי. כך הוא נולד. הוא לא יודע להסביר כיצד הוא עושה את הפעולות האלה. ושני הבישולים הראשונים שלו בליגה הספרדית הבכירה הם מסירות עקב למסי. זה גובל במדע בדיוני. אז בהיעדרו של פאטי הפצוע, הוא הפך לנקודת האור הבולטת ביותר של ברצלונה בעונה העגומה שהיתה עד כה. הוא התקווה לעתיד ורוד, אבל הוא גם צריך לקחת על עצמו את ההווה.

ללא מסי, שירצה כעת את ההשעיה אחרי הכרטיס האדום שספג ביום ראשון, זה יהיה קשה יותר, אבל זו גם ההזדמנות להיות הכוכב הגדול ביותר של ברצלונה. פדרי מסוגל לכך, ואלה יכולים להיות שבועות הגדולים עבורו. הבמה כולה שלו.