כמו מתוך סצנה שלקוחה מסרט מתח, לפני עשרה חודשים, עומר אצילי עשה את דרכו בדרך לחקירה הראשונה עם חששות כבדים ותחת מעטה חשאיות. שיירה של כתבים לענייני פלילים המתינה בחוץ, כדי לתעד את הרגע. התמונה שבה עומר אצילי ודור מיכה מובלים לחדר החקירות תתפוס את הכותרות המרכזיות ביום שאחרי. אצילי ידע את זה, גם במשטרה ידעו שהחקירה הזאת זוכה, לפחות באותם ימים, לסיקור בהיקף תיק הצוללות.
תיק סגור-פתוח
הימים היו קשים לאצילי. ביום שבו התפוצצה הפרשה, אצילי עוד הספיק לערוך אימון עם הצהובים. המשטרה החלה בחקירה, מכבי תל אביב החלה לבדוק את הנושא ולמחרת, כשהוא ומיכה הגיעו לאימון, הם הוצאו לחופשה. אצילי, כך מספרים בסביבתו, עוד האמין שקיים סיכוי מסוים שמיטש גולדהאר ימתין להכרעת המשטרה בתיק. לימים, קצת יותר משלושה חודשים אחרי התפוצצות הפרשה, היא הסתיימה ללא הרשעה ועם סגירת התיק על ידי הפרקליטות.
חשוב לציין, גם ללא הרשעה בתיק, אף אחד מהכדורגלנים ששוחחנו איתם לצורך הכתבה לא טען כי אצילי פעל בצורה טהורה למרות סגירת התיק. כולם, גם אצילי עצמו, מבינים ששרבוב שמו בפרשה קשה כל כך, היא כתם שלא ניתן יהיה להסיר. אחד מהם סיפר השבוע כי "עומר יודע טוב מאוד שגם אם מכבי חיפה תזכה העונה או בעונה הבאה לאליפות, זה עדיין לא יגרום לאנשים לשכוח מה קרה כאן, אבל זה יכול אולי לנחם אותו שהבחירה שלו הייתה נכונה, אולי למחוק חלק מהכתם שדבק בו, למרות שיצא ללא הרשעה כלל".
ההחלטה לשחרר את אצילי ומיכה הגיעה ישירות מקנדה, בהוראתו של גולדהאר. בישראל, אף אחד לא היה מעורב בהחלטה. השחקנים וחלק מההנהלה טענו כי צריך לשקול להחזיר אותם, איביץ' לחץ, ביקש לחכות לתוצאות החקירה ושמר על קשר עם השניים, אבל גולדהאר קיבל את ההחלטה והשאר היסטוריה. "אצילי עצמו התאמן ביומיים האלה כאילו כלום לא קרה. אבל כל המבטים היו עליו", סיפרו במכבי תל אביב. "זר שהיה נקלע לאימון לא היה מבחין שמשהו קרה, אבל השחקנים ידעו במי מדובר ולא היה פשוט לגשת אליו או למיכה בלי לשאול. אז היו שחקנים שפשוט נמנעו מכך".
לבחירה בירוקים נחזור עוד מעט, בינתיים נצלול רגע לחדר החקירות אליו הגיע אצילי לראשונה כדי למסור עדות בפרשה. אצילי, למען הסר ספק, לא הובל באזיקים לתחנת המשטרה. הוא הגיע כדי לתת עדות ראשונה ולספק את הצד שלו לפרשת הקטינות. עוד קודם לכן, כך מתברר, סיכם פרקליטו עו"ד עדי כרמלי עם המשטרה, כי על מנת להסיח את תשומת הלב התקשורתית למקום אחר, יהיה עליה להכניס את אצילי, כמו את מיכה שייצג, מחדר צדדי. השניים הגיעו עם רכבים נפרדים ותרגיל ההסחה עבד. "העובדה שלא הייתה תמונה, היא תמונת הניצחון של עומר. הדבר הראשון שהוא ומיכה ביקשו היה שהתקשורת לא תחגוג עם התמונות שלהם", אמרו בסביבתו של הקשר. "צילום שלו מובא בניידת או נכנס לתחנה, היה מרסק אותו לרסיסים. הוא לא רצה שעיתונאים ירדפו אחריו. זה יישמע מוזר, אבל רק ברגע שהוא הגיע לחדר החקירות, הוא הרגיש בטוח יותר".
אצילי הרגיש צריבה מסוימת בתשאול הראשון. הוא לא האמין שהפרשה, שנחשפה על ידי העיתונאי אלמוג בוקר, תוביל אותו לשם. הוא התנהל בדיוק כפי שעורך דינו ביקש ממנו. לפני התשאול, בפגישה שנערכה במשרדו של עו"ד כרמלי בתל אביב, שני הכדורגלנים סיפרו לפרקליטם, שפגש אותם בפעם הראשונה, על החשדות. הם הציגו בפניו חלק מהפרסומים, כולל אלה שרמזו לכאורה כי מדובר בשחקני מפתח (באותה עת היה צו איסור פרסום על שמותיהם, א"י). השניים נבהלו מעצם הפרסומים. "ומה מכל זה נכון?", שאל אותם עו"ד כרמלי. "מה שנכון הוא שרימו אותנו בעניין הגיל האמיתי של הבנות. אמרו שהן בנות 18", השיבו השניים. "מי שיזם את הקשר זה דווקא הבנות". השניים ציינו כי הם חשים לחץ מאוד גדול. גם הבושה מפני פרסום שמותיהם התחילה לחלחל.
כמה ימים אחר כך, אצילי הבין שהוא לא יכול להסתתר. הרשת החברתית חגגה, שמותיהם החלו לדלוף החוצה וגם במשטרה הבינו שאין להם ברירה. בתחילת יולי, אחרי מאבק תקשורתי גדול, הוחלט לפרסם את שמות החשודים. "הלחץ היה גדול באותה תקופה", מספר אותו מקורב לאצילי. "מצד אחד היה צו איסור פרסום על השמות ומצד שני הרשתות החברתיות עבדו שעות נוספות. עשו להם שיימינג בוואטסאפ הסתובבו כל מיני אייקונים וסטיקרים שלהם. הבנו שאי אפשר להמשיך ככה".
עו"ד כרמלי ורונן קצב, סוכן השחקנים שמייצג יחד עם אחיו גלעד את השניים, הפכו באותם רגעים גם לפסיכולוגים. מרגע פרסום השמות של השניים, בתחילת יולי, הוחלט לנתק מגע בין השניים לעולם שבחוץ. עו"ד כרמלי אסר עליהם לפתוח עיתונים ואינטרנט, להיות פעילים ברשתות החברתיות ולקבל כל מידע חיצוני. השניים שהו בביתם, בנפרד, וניתקו את הטלפונים. באותו זמן, התברר בדיעבד, הם קיבלו מאות הודעות ביום. רובן מעודדות, אך חלקן עם מסר מאיים.
עושים סימולציות
כרמלי נהג להגיע לאצילי כמעט מדי יום. הוא שהה במשך שעות עם השניים ואז הם עברו לשלב הבא. תחת הלחץ בו היה נתון, אצילי ניצל את השעות עם עורך דינו כדי להתכונן לחקירות. השניים "שרפו שעות" כדי להבהיר היטב מה הזכויות שלו, איך צריך להתנהל מעתה, מהי חקירה משטרתית ומה הסכנות והתרגילים שהחוקרים יכולים לעשות כדי להשיג הודאה. אצילי הבין היטב מה המשמעות של כל מילה שיגיד לחוקר. "לא דומים הדברים בין נחקר מנוסה לבין אדם שלא ביקר מעולם בתחנת המשטרה", הסביר לו כרמלי. "מעכשיו אני צריך אתכם מפוקסים וממוקדים בעובדות ובפרטי האירוע, בהכנה לחקירה ולא במה שקורה מסביב. מעתה אין אינטרנט, כל דבר שיכול להשפיע על החקירה – מחוץ לתחום".
"הייתי צריך לדאוג לעולם תוכן אחר, כזה שלא קשור לעולם שלפני ולא לחקירה עצמה", הודה השבוע כרמלי. "מה עשיתי? בניתי להם לו"ז חדש. שיחות איתי ושיחות עם צוות ההגנה, הכנה לחקירה, שוב הסברים".
עשיתם סימולציות?
"גם סימולציות. הבנו מה הדברים שיכולים לקרות בחקירה או קורים בדרך כלל".
כמה חששתם שהלחץ הציבורי ישפיע?
"בתיקים עם פרופיל תקשורתי גבוה, תמיד קיים חשש שעניינים של מוסר ולחץ ציבורי ישפיעו על תהליכים של קבלת החלטות מבחינה משפטית. בסוף כולם בני אדם, אף אחד לא מנותק, אבל צריך לזכור שמדובר בתיק שייצר כותרות כל יום ופתח מהדורות חדשות. לכן, החשש היה חשש הגיוני. אתה צריך כל הזמן לדאוג, לפקס ולשמור על הדברים באופן ענייני. זה מה שעשינו".
היו איומים.
"האיומים בתחילה היו על דור, בעיקר, אבל ניסיון הסחיטה, כפי שראית, לא הצליח. ניהלנו כמה מלחמות במקביל: הראשונה הייתה המלחמה שלא תהיה תמונה שלהם נכנסים לתחנת משטרה. השתמשנו בתרגילי הסוואה ותחבולה וזה הצליח. המלחמה השניה הייתה יום יומית. ההמתנה לתשובות של החוקרים מורטת עצבים. אתה לא יודע איך יקראו את החומרים שאתה מוסר, מה תהיה הדעה של הקצין ושל הפרקליט. העצבים מרוטים, גם כשאתה בטוח שלא עשית כלום. צריך לזכור שהיה הד ציבורי מאוד גדול. אז אתה נלחם בשתי זירות, משפטית ותקשורתית. אז נכון, החשש הוא תמיד שהלחץ הציבורי או המוסרי לא ישפיעו על ההחלטות בפן המשפטי-משטרתי".
לקראת סוף יולי, במקביל לחקירת המשטרה, השניים הוציאו בהתייעצות עם סוכנם קצב הודעת התנצלות. "שגינו", היה המסר המרכזי בה. למחרת, מכבי תל אביב הודיעה שהשניים לא ייצאו למחנה האימון. עוד 24 שעות חלפו והפרקליטות החזירה את התיק למשטרה. קצב, שהבין כי השניים לא נמצאים בתכניות עוד קודם, החל לפעול. בית"ר ירושלים לחצה כל העת, אבל אצילי החליט שזה הזמן לצאת מהארץ. ב-2 באוגוסט נפל הפור: מכבי תל אביב הודיעה על שחרורם של השניים, קצב בדק הצעות מקפריסין ובעצה אחת הוחלט לנסות ולהפריד בין מיכה ואצילי, כדי לא לגרום לרעש מיותר סביבם. שלושה שבועות לקח לאצילי לסגור את היעד הבא שלו: אפואל ניקוסיה. עשרה ימים אחריו, מיכה חתם באנורתוזיס.
שלושה שבועות אחר החתימה, פרקליטם עו"ד כרמלי קיבל הודעה מהמשטרה: התיק נגד השניים נסגר. קצב בישר על כך לשניים ובסביבתו של אצילי מספרים שהזיל דמעה. מאותו רגע, היה לאצילי ברור: הגלות הסתיימה, עכשיו אפשר לחזור לישראל. מאותו רגע בה פורסמה הידיעה על סגירת התיק, בית"ר וחיפה חזרו לתמונה אבל אצילי התבקש לשמור על פרופיל נמוך. "יש הצעות, אבל החלון סגור", הבהיר לו קצב. "בוא נחכה לינואר". בפתיחת חלון ההעברות, חוגג היה הראשון שנפגש עם אצילי. זה קרה גם על רקע ההודעות הרבות שקיבל מאוהדי בית"ר בו קראו לו "תחזור הביתה". האחרון הגיע לפגישה כשהוא סגור. "אני רוצה מכבי חיפה", אמר לקצב עוד לפני הפגישה.
הלב רוצה לחיפה
"הבחירה במכבי חיפה הייתה בידיעה מראש שהיא יכולה להתחרות העונה על כל התארים ועומר יכול לעזור לה", אמר השבוע קצב וסירב להתייחס למגעים שהתקיימו לאורך כל התקופה. בסביבתו של אצילי סיפרו כי "אם הוא היה יודע שהתיק ייסגר בספטמבר כל כך מהר, יכול להיות שהוא היה מחכה. החלון היה סגור באותה תקופה, אבל בגלל תקופת הקורונה דברים השתנו". דווקא כשאצילי הרגיש שהוא מצליח לחזור לשפיות, יום לפני החתימה אצל הירוקים, התפוצצה פרשת הרימון, זה שהונח בפתח בית הוריו. הדבר לא מנע חתימה. אצילי נפגש למחרת עם יעקב שחר וחתם על חוזה לשלוש שנים. "אם מכבי חיפה לא הייתה בעניין, עומר היה סוגר בבית"ר, שהוא מאוד אוהב, אבל כשהייתה לו בחירה הוא רצה ללכת על קבוצה שמכוונת לכל התארים. זה לא אומר שהוא פסל את בית"ר, אבל בדיעבד, כשאתה רואה את המצב בטבלה, אתה מבין שהבחירה הייתה נכונה".
ההגעה לחיפה לא הייתה פשוטה. אצילי התחיל על הספסל, לא הפך לכוכב בין רגע ולקח לו זמן להתאקלם. "אתה כוכב כדורגל", הבהיר לו אז קצב. "גם אם תתחיל על הספסל, תיקח את המושכות בכל מקום שבו תשחק". ברק בכר שוחח עם אצילי והבהיר לו שייכנס לעניינים לאט לאט. בשיחה הראשונה עם המאמן, אצילי כבר סימן את המטרה המרכזית שלו. "לשחק בקו ימין עם רגל שמאל", הוא ביקש. במחזורים האחרונים, אצילי חזר לפרוע שטרות, אבל הציפייה ממנו כעת שונה לגמרי. ערב "משחק העונה", מכבי חיפה נמצאת בפיגור של נקודה וניצחון הערב (שלישי ב-20:45) יזניק אותה לא רק למקום הראשון, אלא גם יצהיר פומבית: אנחנו כאן עד הסוף. "עומר לא היה רוצה לאבד את האליפות למכבי תל אביב", הודו בסביבתו של השחקן. "יש המון ציפיות ממנו במשחק הזה, גם הוא יודע כמה המשחק חשוב למועדון. אם ינצח את מכבי תל אביב, קלישאתי לומר שהוא יסגור מעגל. בשביל לעשות את זה, הוא צריך להביא למכבי חיפה אליפות. ובינתיים זו חידה".
כדי לענות על החידה, פנינו לפרשני הכדורגל מחיפה, אלה שנושמים אוויר ירוק אבל עדיין נמנעים מלהכריז שהצוות הלוגיסטי של עיריית חיפה יכול להתחיל ולהרכיב את הבמות בחוף דדו. "בסוף, אחרי המכשול המוסרי שכל מועדון שואל את עצמו, ההחתמה היא טובה. עומר אצילי מוסיף מימד של שחקן שבכל רגע נתון שווה גול או בישול. אז גולים פחות, בישולים כן, אבל רק בסוף העונה נדע אם הטביע חותם", אומר פרשן הכדורגל תום בנאדו. "אם אצילי ייתן גול אליפות, גול ניצחון, הוא יהיה חתום. לעומר יש את זה ברגליים. אז מקצועית, בלי לפתוח דיון לאפיקים אחרים, ההחתמה היא טובה. מבחינתו, ברגע שמכבי תל אביב סגרה לו את הדלת מכבי חיפה היא הגדולה ביותר, וזה הדבר הטוב ביותר שהוא יכול היה לבחור בו. הוא רצה לחזור לארץ בגלל סיבות שלא קשורות לכדורגל. צריך להדגיש, מבחינת חיפה – עומר אצילי חייב יהיה להשפיע על האליפות הזאת. אחרת, מכבי חיפה לא תיקח אליפות. היא צריכה את ההברקות שלו, במיוחד במשחק העונה".
"כשאצילי הגיע, למכבי חיפה היה פער עצום ממכבי תל אביב", מזכיר פרשן הכדורגל איציק אהרונוביץ'. "אני מזכיר שבהתחלה היה קשה לו מנטאלית, אבל תוך כדי תנועה הוא התחיל להשתלב, בישל בישולים מדהימים ונכנס טוב למשחק. בחיפה לא מדברים על העבר, האוהדים פשוט מתים עליו כי הם רואים את הכישרון שלו", הוא מסכם. "האם הוא מסוגל לעשות את זה להביא אליפות? קודם כל הוא צריך להבקיע שערי ליגה, ואת זה הוא טרם עשה. האבסורד הוא שיש לו את הניסיון לקחת אליפות, הוא היה במקום הזה, וגם ברק היה שם, אז אני שואל את עצמי למה לא. האם הוא מסוגל לעשות את זה מול מכבי תל אביב? בוודאי שכן. כולם כאן מאמינים בו".
מה דעתך על הכתבה?