בשלב הזה בשנה שעברה ריאל מדריד חגגה אלף ימים ברציפות כאלופת אירופה. זינדין זידאן לא עמד על הקווים אך ברור שהוא זה שכתב את הפרק המפואר במפעל. בחודשים פברואר-מרץ הסנטיאגו ברנבאו תמיד לובש חג. אמנם המאמן אמר מרגע חזרתו שמאזן האליפויות של ריאל בשנים האחרונות הוא עגום (ואנחנו נוסיף: כזה שהטיל סוג של כתם על תשע השנים הנפלאות של רונאלדו) והמטרה הראשונה היא זכייה באליפות ספרד, אבל הנה הגיע קאסמירו ותמצת את מהות המדרידיסימו במשפט: "כשההמנון של הצ'מפיונס מתנגן – זו ריאל מדריד אחרת". האוהדים בטירוף, חולמים על הגביע ה-14, תהיה היריבה אשר תהיה.
כמעט שנה לאחר חזרתו לקווים, אפשר היה לומר בזהירות שהצרפתי הצליח, אחרי עבודה קשה ובצל לא מעט ספקות, ביקורות וקשיים – לייצב את הבלאנקוס. ריאל התגברה על הפציעות הבלתי פוסקות של אדן הזאר, על המשברים והחולשה של גארת' בייל שתרם שני שערי ליגה בלבד יחד עם צעירים מוכשרים שעדיין לא בשלים להוביל. ריאל מציגה הגנת ברזל, נתוני אי הספיגה הטובים ביותר מאז שנות ה-80 המאוחרות, היה גם רצף מרשים של 21 משחקים ללא הפסד שנקטע ועל אף לא מעט תוצאות תיקו והכדורגל הכי בינוני שלה מאז שנות ה-2000, במועדון הפנימו: זה מה יש. עדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה. אסור לתת לאליפות לחמוק כשברצלונה שרויה בכזה כאוס. אלא שריאל לא עמדה בלחץ ואיבדה את הפסגה ברגע הגרוע ביותר מבחינתה.
בקיץ, לאחר התבוסה ההזויה 7:3 לאתלטיקו מדריד במשחק אימון, זידאן הכריז עם חזה נפוח: "תהיה לנו עונה נהדרת". רבים פקפקו אך הוא האמין. כעת, הוא מגיע לשבוע הכי חשוב, קשה ומאתגר בקריירה שלו, כשהקבוצה שלו שוב לא בטוחה בעצמה. אלה אותם שמות גדולים כמו סרחיו ראמוס, קארים בנזמה, טוני קרוס ולוקה מודריץ', ואפילו הביקורת על טיבו קורטואה נראית כאילו לקוחה מעידן אחר. אבל זו ריאל מדריד שונה לגמרי.
דווקא במאני טיים, ריאל מדריד שוב לא בטוחה בעצמה (Gettyimages)
ריאל כובשת שער אחד פחות (1.8 לעומת 2.8) וברור שכריסטיאנו רונאלדו ו-50 השערים שלו בעונה חסרים לה. בנזמה – עם 12 שערים ב-17 המחזורים הראשונים ורק אחד בשמונת הבאים – הוכיח שאי אפשר לסמוך עליו, המספרים שלו התיישרו. הזאר היה מבריק נגד סלטה אך נפצע, ועל אף הקסם שטמון בו ברגליים – הוא מעולם לא היה גולר גדול, על אחת כמה וכמה בליגת האלופות. מעבר לרונאלדו, פקטור עצום נוסף ברצף ההצלחות היה מרסלו. בזכייה האחרונה בצ'מפיונס, הוא כבש משמינית הגמר ועד חצי הגמר ובישל את השער של בייל במספרת. העונה, הברזילאי דעך ואיבד את מקומו לפרלאן מנדי שנפלא הגנתית אך לא תורם דבר להתקפה.
לפני המשחק נגד פריז סן ז'רמן בשמינית הגמר ב-2018 אמר זידאן: "המעמד שלי? ברור שהוא תלוי בתוצאות". ריאל התגברה על האימפריה הצרפתית חסרת הניסיון והצליחה לעבור יריבות קשות אחרות בזכות איש הקלאץ' שכבש כמעט מכל מצב. הפעם ריאל לא פייבוריטית, גם אם בעת שליפת הכדורים בליגת האלופות מנצ'סטר סיטי הייתה פייבוריטית ברורה וכעת הקרב הזה נוטה להיות 50-50.
זידאן כבר חווה על בשרו את חוק מרפי: כל מה שיכול להשתבש – ישתבש. המודל שלו היה המשחק נגד פ.ס.ז' העונה. ריאל שטפה את המגרש עם כדורגל נהדר תוצרת מערך היהלום, אך גם במשחק הזה לא הצליחה לנצח. היא איבדה יתרון 0:2 מבטיח וגם את הזאר. באותו ערב בחר זידאן שוב באותו יהלום מוכר מליגת האלופות, עם הזאר שעשה קסמים לצד בנזמה. כובש הצמד פדה ואלוורדה הנמרץ, תגלית העונה, תרם בשני צידי המגרש, קאסמירו וטוני קרוס פתחו כרגיל והשניים שמתחרים על העמדה האחרונה הם לוקה מודריץ' ואיסקו, שממש יצא מהקפאה אז. הפעם, הזאר לא יוכל לעזור. היעדרותו היא מכה קשה ונראה ששוב ייאלץ הצרפתי לשים את כל הביצים בסל והקוקו של בייל. זה אבסורד שהצרפתי שנלחם על שחרורו של הוולשי בקיץ – שוב כל כך זקוק לו. עבר זמן רב מאז המספרת ההיא בקייב.
זידאן שוב זקוק לו. גארת' בייל (Gettyimages)
כפי שהבנתם, זידאן אוהב לעשות ניסויים, הוא רוצה להרגיש את כל שחקני הסגל. לעתים זה בעוכריו ופוגע בהמשכיות, בעיקר של הצעירים. הוא ספג ביקורות קשות על כך שהקוסם ממאלגה לא שותף נגד סלטה, ורודריגו שכבש שבעה שערים בחצי העונה הראשונה שלו – נותר מחוץ לסגל כבר ארבעה משחקי ליגה ברציפות על אף שריאל משוועת לשחקן שיודע מה לעשות ברחבה.
מעבר להחלטה טקטית כזו או אחרת, זידאן חייב לגרש את השדים של ריאל בברנבאו. כמובן שבמשחק כזה השחקנים יגיעו במוכנות שיא. אך ריאל עדיין בטראומה, עם כמה שאבסורד לומר זאת. בברנבאו היא חייבת לתקוף ונוטה לאבד את הראש. היא מפסידה שנה אחר שנה לברצלונה בקלאסיקו (החל מעונת 2015/16) והעונה מדובר בקבוצת החוץ הטובה בספרד, אולם מנגד היא סיימה בארבע תוצאות תיקו בבית נגד יריבות מהמקום העשירי ומטה – בעיטה בדלי.
אשתקד ריאל הודחה נגד אייאקס בבושת פנים אחרי תבוסה 4:1 בברנבאו, וסיימה את דרכה באופן זהה בגביע המלך, אם כי ברור שהיה מדובר בקבוצה חלשה ולא תחרותית. אלא שהבעיה החלה כבר בעונת הפרידה של זיזו. ריאל ניצחה ב-12 מ-19 משחקי בית בלבד והסתבכה כהוגן באירופה, פעמיים, אחרי שני ניצחונות חוץ ענקיים. רק פנדל סופר-דרמטי של רונאלדו מנע ממנה לזרוק יתרון 0:3 מטורינו ברבע הגמר. לאחר מכן היא חזרה ממינכן עם 1:2 יוקרתי אך שוב ספגה שער מהיר, נזקקה לסדרת הצלות של קיילור נבאס וגרמה לאוהדים לדפיקות לב לפני ההעפלה לגמר.
אבסורד, אבל ריאל נוטה לאבד את הראש בברנבאו (Gettyimages)
ריאל כבר זכתה בצ'מפיונס במצב דומה מאוד לזה של סיטי, בעונת הפרידה של זיזו. היריבה האנגלית איכותית מאוד עם כישרון התקפי עצום, כזו שמסוגלת לכבוש בכל התקפה בניגוד לריאל. הצרה יכולה להגיע מכל אחד: המנוע קווין דה בריינה, ראחים סטרלינג וכמובן סרחיו אגוארו. כמובן שמדובר בקרב מוחות על הקווים ופפ גווארדיולה נלחם, אולי, על המורשת שלו בסיטיזנס, נגד הקבוצה שאותה הוא הכי שונא, כזו שלא הזכיר אותה בכלל ב"קבוצות העשור", שבחר.
רצה הגורל ובעוד לאוהדים מדובר בחגיגה אמיתית: שני משחקי על בארבעה ימים – זידאן שובר את הראש מה לעשות. בעיקר: איך לשלוף עוד שפן מהשרוול. כי ריאל מדריד וליגת האלופות זה סיפור אהבה ועל הדחה אף אחד לא יסלח. יהיה טוב יותר עבורה להגיע לקלאסיקו אחרי תוצאה טובה. נראה שאין באמצע: סקנדל או פסטיבל.
מה דעתך על הכתבה?