ברצלונה נקלעה בקיץ החולף למשבר התדמיתי הגדול ביותר שלה מאז ומעולם. הקטאלונים הודחו ברבע גמר ליגת האלופות באופן מביש עם הפסד 8:2 לבאיירן מינכן, מיד אחריו החלו הניסיונות של ליאו מסי לעזוב את הקבוצה והפועל לחץ על הנשיא ג'וספ מריה ברתומאו להתפטר מתפקידו – כל זאת בזמן שהמועדון נמצא בגירעון חסר תקדים של 1.2 מיליארד יורו.
אי לכך, היה ברור שעונת 2020/21 הולכת להיות הקשה ביותר של ברצלונה במאה ה-21 ותחילת הדרך גם בישרה זאת. קיקה סטיין הוחלף ברונאלד קומאן, אחד הסמלים הגדולים של ברצלונה, אך כמאמן לא הצליח ברמות הגבוהות, גם בסגל השחקנים לא נעשה שדרוג של ממש (יש שיגידו שהקבוצה רק נחלשה מקצועית) וקצב צבירת הנקודות בסיבוב הראשון היה הנמוך ביותר מאז 2003.
אבל מאז תחילת 2021, הכל השתנה ב-180 מעלות. מתוך 18 משחקים במסגרת הליגה, ברצלונה שומרת על לא פחות מ-85 אחוזי הצלחה, כשהיא איבדה נקודות רק בשלושה משחקים ומסי שוב נראה כמו השחקן הטוב בעולם. ביום חמישי לברצלונה הייתה הזדמנות למחוק סופית את פער 12 הנקודות מאתלטיקו מדריד תוך ארבעה חודשים ולעלות באופן בלעדי לפסגה, ולמרות שבסופו של דבר היא הפסידה במפתיע לגרנאדה, יהיה קשה להמר נגדה במחזורי הסיום. לקראת רגעי ההכרעה של הליגה הספרדית, נציין בפניכם את הקאמבקים הגדולים ביותר שהסתיימו באליפות בעידן שלוש הנקודות, כשברצלונה עצמה יכולה לשאוב מאותן קבוצות לא מעט השראה.
כמעט נכנסו
ברצלונה (1999), יובנטוס (2002), מנצ'סטר יונייטד (2003), בורדו (2009), מארסיי (2010) ובאיירן מינכן (2019).
מקום 5: מנצ'סטר יונייטד (1993)
פער שיא מהפסגה: 9 נקודות אחרי 15 מחזורים
מוליכה זמנית: נוריץ'
מעבר לכך שזו הייתה האליפות הראשונה של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד, והראשונה בכלל בעידן הפרמיירליג, לא הייתה למנג'ר הסקוטי עונה כה קשה בדרך לתואר. שנה לפני כן השדים האדומים סיימו במקום השני במרחק של ארבע נקודות מלידס, ממנה הם רכשו את הכוכב הצרפתי אריק קאנטונה ב-1.6 מיליון ליש"ט בתקווה שהפעם זה יספיק לאליפות, אך פתיחת העונה לא בישרה טובות. יונייטד לא ניצחה בשלושת המחזורים הראשונים ולאחר מכן הגיע רצף נוסף וארוך יותר, של שבעה משחקים ללא ניצחון, דבר שהוביל את הקבוצה למקום העשירי בתום 15 מחזורים, כשהיא קרובה יותר לקו האדום מאשר לפסגה.
אלא שמאותו רגע הכל התחבר לחבורה של פרגוסון, שדהרה לפסגה ונוצחה רק עוד פעמיים עד לסיום העונה בזמן שיריבותיה על התואר, אסטון וילה ונוריץ', מעדו ברגעי האמת. יונייטד דרסה 0:5 את קובנטרי ו-1:4 את טוטנהאם בתוך שבוע, אך המשחקים הזכורים ביותר היו נגד שפילד וונסדיי שכללו קאמבקים אדירים מ-3:0 ל-3:3 תוך פחות מ-20 דקות וניצחון 1:2 מצמד מאוחר של סטיב ברוס (86 ו-97), שאחריו נולד המונח המוכר 'פרגי טיים'. ליונייטד היו אליפויות מפוארות הרבה יותר, אבל האליפות של 1993 הייתה החשובה ביותר בתקופתו של פרגוסון וקשה להאמין שהיה מסוגל ליצור מורשת כה גדולה ב-20 השנים הבאות בלעדיה.
מקום 4: לאנס (1998)
פער שיא מהפסגה: 10 נקודות אחרי שבעה מחזורים
מוליכה זמנית: מץ
לאליפות היחידה של לאנס בליגה הצרפתית הראשונה לא היה שום סימן מקדים. רק עונה קודם לכן הקבוצה מצפון צרפת (שלא סיימה באחד מארבעת המקומות הראשונים מאז 1983) הייתה במרחק של שמונה נוקודת בלבד נקודות מהקו האדום ואף אחד לא ציפה שהעונה הבאה תהיה טובה יותר, לאור מכירתו של מלך שערי הקבוצה טיטי קמארה למארסיי והמינוי המפתיע של דניאל לקלרק, שלא אימן בליגה הבכירה בצרפת במשך עשור. הרכש הגדול היחיד שהגיע באותו קיץ היה החלוץ היוגוסלבי אנטו דרובניאק, שכבש 38 שערים בשתי עונות במדי באסטיה, אבל ב-14 משחקיו הראשונים הבקיע רק במשחק אחד ולאנס עצמה רק קיוותה לסיים את העונה בחלק העליון בטבלה.
היכולת של לאנס השתפרה פלאים בסיבוב השני, אבל גורם משפיע יותר על העונה היה חוסר היציבות של קבוצות הצמרת. מץ המוליכה איבדה את הפסגה לפריז סן ז'רמן, בהמשך גם מארסיי ומונאקו תפסו את המקום הראשון ובשלב מסוים רק נקודה הפרידה בין המקום הראשון לרביעי. אצל לאנס, דרובניאק חזר לכבוש בצרורות וגם לסטפן זיאני שנזרק מבורדו עונה קודם לכן, היה חלק משמעותי בנסיקה של האדומים צהובים, שעלו לפסגה לראשונה במחזור ה-30, וזאת בזכות צמד של דרובניאק ו-0:2 על מץ. מכאן הקבוצה לא עצרה ואפילו תיקו נגד אוקזר במחזור הסיום לא מנע זכייה היסטורית באליפות, הודות להפרש שערים עדיף על אותה מץ. למרות העונה המרשימה של לאנס, אף שחקן צרפתי לא זומן לנבחרת המקומית שאירחה את מונדיאל 1998, אך הקבוצה צליחה למכור בקיץ את מארק ויוויאן פואה וזיאני ברווח נאה של 9 מיליון יורו.
מקום 3: אוקזר (1996)
פער שיא מהפסגה: 10 נקודות אחרי 22 מחזורים
מוליכה זמנית: פריז סן ז'רמן
מי שגדל על הליגה הצרפתית החל משנות ה-2000 מכיר אותה כליגה הגדולה הכי פחות תחרותית בעקבות רצף שבע הזכיות של ליון והשליטה הדומיננטית של פריז סן ז'רמן בעשור הנוכחי, אבל מבחינה היסטורית מדובר באחת הליגות השוויוניות ביותר באירופה, לראייה עוד קבוצה שזוכה בתואר אליפות ראשון בתולדותיה לאחר מאבק עיקש. עם זאת, המקרה של אוקזר שונה מעט מזה של לאנס. עונה לפני כן סיימה הקבוצה במקום השלישי והתחמשה בשני אלופי עולם עתידיים בדומתם של סטפן גיבארש ולוראן בלאן. אבל ההבדל הגדול בין שתי הצרפתיות היה על הקווים. כאמור לקלרק הגיע ללאנס כמאמן חסר ניסיון, בעוד גי רו לא זז ממקומו מאז 1961 ואימן את אוקזר 44 שנים בסך הכל.
באותה עונה אוקזר לא סומנה כמועמדת לזכות באליפות, אבל היא ממש לא הייתה קבוצת תחתית. לאורך העונה בילתה בעיקר במקום הרביעי ואף עלתה בסיום הסיבוב הראשון למקום השני. פריז שהובילה את הטבלה בגאון התחילה לאבד גובה עם ניצחון אחד בשבעה משחקים ובמחזור ה-32 אוקזר צמצמה את הפער לשתי נקודות לאחר 0:3 גדול במפגש הישיר ביניהן. פ.ס.ז' נוצחה גם במשחק הבא מול מץ ואיבדה סופית את המקום הראשון – אוקזר בזמן הזה לא הפסידה והבטיחה את האליפות מחזור אחד לסיום העונה עם תיקו מול גנגאן כשבהמשך השלימה דאבל לאחר ניצחון על נים בגמר הגביע. רו כמובן לקח את תואר מאמן העונה, אך דווקא בחור בשם זינדין זידאן נבחר לשחקן המצטיין, למרות שבורדו סיימה את הליגה רק במקום ה-16.
מקום 2: יובנטוס (2016)
פער שיא מהפסגה: 11 נקודות אחרי 10 מחזורים
מוליכה זמנית: רומא
זו הייתה פתיחת העונה החלשה ביותר של הגברת הזקנה מאז 1969, כאשר הסיבה העיקרית לקריסתה הייתה עזיבתם של אנדראה פירלו, ארתורו וידאל וקרלוס טבס מיד אחרי ההפסד לברצלונה בגמר ליגת האלופות, ולשחקנים שבאו במקומם לקח מעט זמן להיכנס לקצב. בסופו של דבר הביאנקונרי זכו ללא קושי באליפות עם 91 נקודות, המאזן השני בטיבו בזמן כהונתו של מסימיליאנו אלגרי, בגלל שאף אחת אחרת לא באמת הייתה מסוגלת להיאבק על התואר. אינטר פתחה את העונה מצוין ושמרה על מאזן מושלם לאחר חמישה משחקים, גם פיורנטינה, נאפולי ורומא ניצלו את הפתיחה החלשה של יובה ויצרו חבורת צמרת די משונה.
האלופה שניצבה במקום ה-12 לאחר עשרה משחקים, יצאה לריצה חסרת תקדים שנמשכה עד סוף העונה. ב-28 המחזורים הבאים, יובנטוס ניצחה ב-26 והפסידה רק פעם אחת, כך יצא שבסוף העונה הפער מנאפולי השנייה עמד על תשע נקודות. שחקני הרכש החדשים פאולו דיבאלה ומריו מנדז'וקיץ' סיימו כמלכי השערים של הקבוצה עם 19 ו-10 כיבושים בהתאמה, בעוד פול פוגבה בעונתו האחרונה בקבוצה סיים כמבשל המצטיין רגע לפני ששבר את שיא העברות.
מקום 1: וולפסבורג (2009)
פער שיא מהפסגה: 11 נקודות אחרי 18 מחזורים
מוליכה זמנית: הופנהיים
כשחושבים על האליפות הכי סנסציונית במאה ה-21 מיד עולות שמותיהן של לסטר או מונפלייה, אבל ייתכן כי עונת האליפות של וולפסבורג מאפילה על שתיהן. זה נכון ששתי הקבוצות שהוזכרו לעיל בעלות תקציב נמוך יותר באופן יחסי לשאר הגדולות במדינתן, אך הן תפסו את הצמרת בשלב מוקדם הרבה יותר – לסטר לצורך הדוגמה הייתה בפסגה לראשונה במחזור ה-13, בעוד מונפלייה קפצה למקום הראשון כבר במחזור השלישי. וולפסבורג לעומת זאת יצאה לפגרת החורף כשהיא במקום התשיעי ואף אחד לא תיאר לעצמו בשלב הזה שהקבוצה של פליקס מגאת' אפילו תיאבק על הכרטיס לליגת האלופות.
מעבר לכך, כל הפוקוס הופנה בכלל להופנהיים, שעלתה לראשונה לבונדסליגה והצליחה להדהים את כולם כשסיימה כאלופת החורף בגרמניה. לכן הריצה של המדהימה של הזאבים מקבלת פרספקטיבה אחרת לחלוטין. תארו לכם שהעונה של לסטר הייתה נגמרת באליפות של ווסטהאם או שלוריין הייתה לוקחת למונפלייה את האליפות. ככה צריך להסתכל על האליפות של וולפסבורג – סיפור גדול בתוך סיפור גדול אחר.
בסיבוב השני בבונדסליגה וולפסבורג רשמה לא פחות מ-84 אחוזי הצלחה והעפילה לפסגה לראשונה במחזור ה-26 לאחר אחד המשחקים הגדולים בתולדות הכדורגל הגרמני שהסתיים ב-1:5 ענק על באיירן מינכן, כשהדובדבן שבקצפת היה השער הבלתי נשכח של גראפיטה שעבר באופן כמעט מעליב את כריסטיאן לל ואנדראס אוטל וקינח עם עקב שהכניע את מיכאל רנסינג והתגלגל לאט לאט לרשת. וולפסבורג שמרה על המקום הראשון עד לסיום העונה, אבל המאבק נשאר צמוד עד כדי כך שבמחזור האחרון מלבד באיירן, גם שטוטגרט והרטה ברלין היו יכולות לסיים בפסגה. וולפסבורג עמדה בלחץ בסטייל עם 1:5 ביתי על ורדר ברמן, שכלל לא היוותה יריב, וזכתה באליפות ראשונה בתולדותיה.
גם כשמסתכלים על המספרים האישיים צריך לשפשף את העיניים. גראפיטה (28) ואדין דז'קו (26) סיימו בשני המקומות הראשונים בטבלת הכיבושים של הבונדסליגה ועד היום אין צמד שאחראי על יותר שערים בעונה אחת בליגה הגרמנית. ואם זה לא מספיק, זואזדאן מיסימוביץ' הבוסני רשם לא פחות מ-20 בישולים, שיא שנשבר רק בעונה שעברה על ידי תומאס מולר – קשה להאמין שנזכה לראות עונה כה לא צפויה בזמן הקרוב. בוודאי אתם שואלים מה קרה עם הופנהיים? היא סיימה את הליגה רק במקום השביעי, במרחק של 14 נקודות מהאלופה החדשה.
מה דעתך על הכתבה?