זו הייתה אולי השנה הקשה ביותר בקריירה של ג'רארד פיקה בן ה-34. העונה שהעברה הסתיימה מצד ברצלונה בידיים ריקות ועם תבוסה מחפירה 8:2 לבאיירן מינכן, העימות עם הנשיא הקודם ג'וזף מריה ברתומאו וגם שתי פציעות ארוכות טווח, מהאחרונה חזר רק לא מזמן, שגרמו לכך ששיחק רק 16 הופעות בלבד. הבלם הספרדי דיבר על עונת 2020/21 וגם סקר את הקריירה שלו בריאיון לתכנית הטלוויזיה של חורחה ולדאנו.
תחילה דיבר פיקה על הזכייה בגביע המלך וצריך לזכור שבארסה עוד יכולה לזכות גם באליפות ספרד ואם תנצח בכל שמונת המשחקים שנותרו היא גם תעשה זאת. "היינו צריכים את הזכייה בגביע, הקבוצה ראויה לזה. שיחקנו טוב, שיחקנו את הכדורגל שאנחנו מכירים. סבלנו בכל השלבים בגביע אבל הגמר היה הקלה. כן, התארים ממריצים, זה נתן לנו מוטיבצייה נוספת. אתה חייב תמיד לזכות במשהו בברצלונה. כמובן שהליגה והצ'מפיונס הם סוגים שונים".
תחילת הדרך בברצלונה: "אני בברצלונה מגיל 10 וזה כמו חלום, הייתי הולך לקאמפ נואו בכל משחק. מאז שהיינו קטנים תרגלו אותנו לשלוט בכדור ולהניע אותו. זה מבדיל בין השחקנים שבטופ לבין אלה שלא. יש שחקנים שגדלים במועדון ולא מצליחים להישאר. אני לא ראיתי את זה כסוף העולם ועד שנסעתי למנצ'סטר יונייטד לא החשבתי את עצמי לכדורגלן מקצועי. זה היה אתגר, בגיל 17 אתה לא חושב על מזג האוויר או על האוכל, אלא רק על מנצ'סטר יונייטד".
על ליאו מסי: "הוא היה מיוחד מאוד מאז שהיה ילד, אפשר היה לראות את זה. הכדור היה דבוק לו לרגל. לא הצלחת להוריד אותו לדשא גם אם רצית. אמרו לנו לא לבצע עליו עבירות כי הוא קטן אבל לא יכולנו גם אם רצינו. זה כישרון מולד". כשנשאל על העתיד של מסי ענה: "אני לא יכול לומר מה יקרה איתו. בחודשים האחרונים הוא שוב מאושר, זה חשוב כי זה משפיע על הקבוצה. זו הסיבה המרכזית לשיפור שלנו. היינו מנסה ליהנות ממנו בכל יום. הוא נתן לנו כל כך הרבה, הכי טוב בהיסטוריה. אני מודה לו והודיתי לו באופן אישי פעמים רבות. יש רגעים שהגוף כבר לא נותן לך לנצח. נכבד כל החלטה שלו".
הזכיות בליגת האלופות: "הזכייה הראשונה הייתה סגירת מעגל, ניצחתי את הקבוצה בה לא הצלחתי להשאיר חותם. ברומא שיחקנו כדורגל נהדר, כל העונה הייתה כזו, אף אחד לא ציפה ל-2:6 על ריאל מדריד למשל".
המאמנים שליוו אותו: "טיטו וילאנובה היה קרוב מאוד, זה טבעי, אין דיסטנס. עשינו מאה נקודות וזכינו באליפות, הוא נעדר בגלל מחלה אך תמיד היה נוכח. טאטה מארטינו בא מתרבות אחרת והסתגלנו אליו אך הפסדנו בגמר הגביע וגם את האליפות במחזור האחרון, לא היה לנו מזל ולכן מבחוץ זלזלו בו. לואיס אנריקה חולל מהפכה. התקרית בינו לבין מסי בינואר שינתה הכל. התחלנו לנצח וצברנו ביטחון. היינו סולידיים מאחור ולא ראיתי דבר גדול משלישיית ה-M-S-N מקדימה. אני חושב שעשינו עבודה טובה עם אנרסטו ואלוורדה, אדם שקט אבל לצערינו יש את ענני הסערה מרומא וליברפול".
קיקה סטיין וה-8:2: "זו התקופה הקשה ביותר שלי במועדון. בגלל סיבות רבות. אתה מנסה לעשות מה שאתה יכול אבל פשוט אתה לא יכול. הוא מנסה לכפות את סגנון המשחק שלו אבל אין קשר, הוא לא זורם והאנרגיה לא טובה. התוצאה מול באיירן קשה מאוד. אתה מבין שאפשר להפסיד אבל בטח לא ככה". לאחר המשחק פיקה היה סוער כמובן והתייחס לכך שוב: "זה מאוד קשה כששמים עליך מיקרופון שניה אחרי שקורה משהו כזה. אנשים כועסים. אנשים רוצים כנות, זה מפתיע אותי שהפוליטיקאים לא כנים. צריך להגיד מה שאתה חושב ולא לעסוק בהאם זה טוב או רע. צריך להזדהות עם האוהדים שרוצים יותר מכל שברצלונה תנצח. הרגשות שלי פרצו החוצה בלי פילטרים. אתה לא יכול לחפש פתרונות או תירוצים באותו הרגע, בחרתי להיות אני – הגיע הזמן לבנות מחדש, הכל נפל".
על רונאלד קומאן: "אני תמיד מאמין שבתקופות לא טובות באה גם הזדמנות. המועדון היה במצב קשה והשחקנים הצעירים הראו את הפנים שלהם. קומאן היה אמיץ להכניס אותם לכך, היה לו חזון. פדרי, אנסו פאטי, רונאלד אראוחו. החוויה הזו לא תסולא בפז. יש שחקנים עם 40 הופעות בבארסה כבר בגיל צעיר וזה בעל ערך רב".
האפשרות שיהיה נשיא המועדון: "הייתי בר מזל לראות איך הם עובדים. אהבתי את זה. אני לא יודע אם אני אתערב. אם כן אעשה זאת – עם החוק, זה המועדון של חיי. נשיא צריך להיות דמות איתנה שאנשים סומכים עליה, אחד שיש לו מילה וכיוון. אסור שההירכיה לא תישמר".
מה דעתך על הכתבה?