1,454 קולות. זה המספר שהפך את נפתלי בנט לראש הממשלה היום. שהרי, אם הם לא היו חסרים לו, ומפלגת הימין החדש שלו הייתה עוברת את אחוז החסימה בבחירות שנערכו פה באפריל 2019, אביגדור ליברמן לא היה עושה שרירים ותוקע את גוש הימין ושלל מערכות הבחירות שנערכו מאז היו נחסכות מאתנו.
1,454 קולות. זה המספר שמנע מאלונה ברקת להפוך לשרת הספורט. היום זה נראה כמו פרהיסטוריה, אבל כולה לפני שנתיים וחצי היא הייתה מספר 3 במפלגה החדשה שהקימו בנט ואיילת שקד, כשהתפצלו מהבית היהודי. ברקת, למי ששכח, יועדה לתפקיד הרם של שרת הספורט, וכמובן לקחה צעד אחורה מהפועל באר שבע, השאירה את הקבוצה עצובה ומיותמת. רק שלמרבה המזל, בגלל שהיא לא שחררה לגמרי, אחרי הכישלון בבחירות וכשהקריירה הפוליטית שלה נגמרה עוד לפני שהתחילה, ב"ש נשארה לה ביד.
אז בהתחלה אלונה רק "תמכה" מאחורי הקלעים, כשהקבוצה התבחבשה עם עצמה באמצע עונת 2019/20 אלונה הגבירה קצב וקטפה את יוסי אבוקסיס מבני יהודה, וכשהגיעה העת לריב עם אבוקסיס, היא כבר הייתה עמוק בפנים. או כך לפחות חשבנו, כי אז הגיע הקיץ הנוכחי, והתברר איך היא מתנהגת כשהיא לגמרי בתוך משהו.
יכול להיות שבזמן שקראתם את שלוש הפסקאות למעלה, הפועל ב"ש החתימה עוד שחקן. בחודש האחרון ברקת הכניסה את המועדון לטירוף של החתמות – לא יקר במיוחד, כי כמעט כולם באו חופשיים, אבל וואלה, נבנה שם סגל לא רע בכלל: אביב סולומון, איתי שכטר, איאד אבו עביד, רועי גורדנה, יוג'ין אנסה ועומרי גלזר, ודור מיכה אמור להצטרף (סחה על הלגיטימציה המחודשת, אלונה. פמיניסטי לאללה מצידך), איתן טיבי ואולי גם שוער נוסף.
מצד אחד, עולה החשק לשאול: מי זאת שרוכשת ככה שחקנים כאילו אין מחר? חצי קבוצה הלכה, חצי קבוצה חדשה באה במקום. זה פירוק והרכבה מחדש של הסגל, וניתן ללמוד ממנו כמה דברים: הראשון, עד כמה גדול היה הכישלון של הפועל ב"ש בעונה שעברה. השני, עד כמה אלונה מעורבת. השלישי, כשקיץ וחם, וכולם עייפים, והיורו תופס פוקוס, ומכבי ת"א ומכבי חיפה לא משתוללות עם הרכש – ממש קל לייצר באז.
אם ננתח מקצועית, ונסייג – כי כמובן כל שחקן יכול להפתיע ובאופן כללי קבוצת שחקנים יכולה להתחבר בקטע ממש טוב פתאום – הרכש של הקבוצה לא משהו. זה לא שהביאו את מאוויס צ'יבוטה, ניקיטה רוקאביצה או אפילו עלי מוחמד. אבו עביד וסולומון הם לא שחקנים מהשורה הראשונה, שכטר כבר "עייף", גורדנה לא מספיק יציב ובאופן כללי, גם הזרים שיש לב"ש, נכון לעכשיו, לא נראים כמו אלה שישדרגו אותה קדימה. יותר מהכל, נראה שזה סגל שיוכל להבטיח את המקום השלישי בראש שקט, הרחק ממכבי פ"ת או הפועל ת"א.
אם אלונה רוצה לדבר חזק – באמת חזק – היא תצטרך שהזרים שיגיעו למקומות הפנויים שעוד יש בסגל של ב"ש יהיו רציניים, ברמת השובר שוויון. זרים ברמה גבוהה ימשכו את הקאדר הישראלי הנחמד שנבנה כרגע בנגב רמה אחת למעלה, והפועל באר שבע תוכל לתת עונה טובה מאוד ולהיאבק על האליפות. וכאן, בעצם, הכל פונקציה של כסף. כלומר, הכל תלוי בטילט של אלונה.
מה דעתך על הכתבה?